המונים הגיעו היום (ראשון) ללוות את אלון שמריז, שנחטף לרצועת עזה בשבת השחורה, ונורה למוות בשוגג על ידי חיילי צה"ל, בבית העלמין שבקיבוץ שפיים.
אלון שמריז, החטוף שנורה למוות בשוגג בסג'עייה, הובא למנוחות | שמואל בוכריס
אחותו של אלון ז"ל ספדה לו בהלוויתו ואמרה: "רק לפני כמה ימים עמדתי מול מלא אנשים וסיפרתי כמה קשה בלעדיך. היינו בטוחים שהחור בלב יתמלא. זה היה אמור להיגמר אחרת. אתה אמור להיות בחיים".
עוד אמרה בכאב: "כל הזמן אני רק חושבת מה היה קורה אם. יש לנו עוד פערים להשלים אבל זה ביני לבינך. לא אשכח אותך ואיזה גיבור אתה".
"לא ידעת מה זה אור יום מחוץ למנהרה, ואז ניסיתם לברוח. ניסיתם לצאת החוצה וגיליתם עולם שלם בחוץ. יצאת מהמנהרה והחלטת שאתה הולך על זה. אלון, זה היה אמור להיגמר אחרת. היית אמור להיות בחיים. אלון שלי, אני ממש מצטערת על מה שעברת. אין דרך לתקן את האסון שקרה, אני מתגעגעת אליך. אתה גיבור אחרי 70 יום בגיהינום. תנוח, אח שלי".
אחיו אמר בהלוויה: "עשית הכול נכון. מי שהפקיר אותך גם רצח אותך".
"תודה לעם שעטף אותנו בתקווה. אחי, במותך תצווה חיים, שיבינו שצריכים לשחרר את החטופים מהר. הלכתי להגן על הקיבוץ ולא הגנתי עליך. הוחזקת על-ידי מפלצות בלי מים. באמת ברחת מכולם, חיכית לגאולה. ראית כבר את האור, מסכן שלי. חשבתי שהנורא מכל היה, חשבתי שנגמרו לי הדמעות ושוב זה קרה. אני עדיין מחכה לך, אוהב אותך".
האם דיקלה דיברה מעל הקבר: "אלוני שלי, ילד גיבור של אמא, הפכנו עולם למענך. היית גיבור, שרדת 70 יום בתופת, עוד רגע היית אצלי בידיים. העצב אין לו סוף, אוהבת אותך, אמא".
שמריז, בן 26 במותו, התגורר בשכונת הצעירים בכפר עזה. הוא עמד להתחיל תואר בהנדסת מחשבים במכללת ספיר. משפחתו וחבריו הגדירו אותו כאדם שאוהב את החיים וחובב כדורסל מושבע.
אות החיים האחרון ממנו התקבל ב-7 באוקטובר בסביבות השעה 10:00, לפני חטיפתו. "תהיה חזק, אוהבים אותך", כתב לו אחיו יונתן בוואטסאפ. אלון השיב בלב אדום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
