"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פרשת הירי ביובל קסטלמן: אחרי המחדלים - המשטרה תבחן את הכשלים בהתנהלות החקירה
דו"ח הנתיחה שלאחר המוות קובע - נמצאו קליע ורסיסים על גופתו של יובל ז"ל • למרות הקושי והתעקשות הפרקליטות הצבאית, השופט קבע כי באמצעות הנתיחה יוכלו לקבוע ממצאים פליליים
יובל דורון קסטלמן ז"ל. צילום: בית החולים שערי צדק

פרשת הירי ביובל קסטלמן: אחרי המחדלים - המשטרה תבחן את הכשלים בהתנהלות החקירה

דו"ח הנתיחה שלאחר המוות קובע - נמצאו קליע ורסיסים על גופתו של יובל ז"ל • למרות הקושי והתעקשות הפרקליטות הצבאית, השופט קבע כי באמצעות הנתיחה יוכלו לקבוע ממצאים פליליים

,עודכן
0השמעה

10 ימים לאחרהפיגוע הרצחני בכניסה לעיר ירושליםויומיים לאחר שהוצאה גופתו של יובל קסטלמן ז"ל מקברו במטרה לבצע בה נתיחה שלאחר המוות– קובע הדו"ח הפתולוגי כי קליע של רובה מסוג M-16 ורסיסים נוספים נמצאו בגופתו. במקביל, המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי הנחה את ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יגאל בן שלום, לבחון את ממצאי הנתיחה וההתנהלות בחקירה.

בין היתר יבדקו במשטרה את ממצאי הנתיחה והתנהלות צוות החקירה טרם קבלת ההחלטה שלא לבצע נתיחה לגופתו של קסטלמן ז"ל. כמו כן ייבדק האם מזכר החקירה החתום על ידי רפ"ק נדב כוגן "פוברק" והאם הפרטים שנרשמו בו נכונים - וזאת לאור סתירות שהתגלו בין טענת המשטרה על אי-הימצאות קליע בגופה לבין ממצאי הבדיקה האמיתיים.

תיעוד חדש מהפיגוע בירושלים: שני מחבלים יורדים מרכב - ויורים לכל עבר לכיוון טרמפיאדה עמוסה

בפגישה שהתקיימה ביום חמישי האחרון בין נציגי הפרקליטות הצבאית למשפחתו של יובל קסטלמן ז"ל, הוצגו בפני המשפחה ההתפתחויות בחקירה. בהתאם למידע החדש נמצא כי קיימת תוחלת חקירתית בקיום נתיחת גופתו, והמשפחה הסכימה ביום שישי לפתיחת הקבר לשם העברת הגופה למכון לרפואה משפטית לטובת נתיחתה.

"לא היה טעם לנתיחה"

כזכור, המשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן מבלי שתעבור נתיחה במכון לרפואה משפטית. ההחלטה יצרה קושי משפטי, לפי דבריו של סגן נשיא בית הדין, סגן-אלוף טובי הארט: "ספק רב אם ניתן יהיה לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר".

מנגד, התובע הצבאי טען כי "לא היה טעם ראייתי בביצוע הנתיחה", והוסיף כי הוא אינו סבור "שהדבר משפיע על שאלת האפשרות להוכחת קשר סיבתי".

השופט התעקש כי באמצעות נתיחת הגופה יוכלו לקבוע ממצאים פליליים: "מכירים תיקים שבהם אפשר לקבוע ממצאים פליליים ללא נתיחה?", שאל. התובע הצבאי השיב: "אני לא מכיר הרבה תיקים שבהם ירו לעבר אנשים שהרימו ידיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו