הבשורות מכות כמו אגרופים בבטן, לעיתים כל-כך כואב שאי-אפשר לנשום • אבל לצד הכאב, מתגנבת גאווה: להיות חלק מעם שאלה גיבוריו • אין כאן מגזרים ואין כאן מעמדות • האם ייתכן קיום יהודי בעולם בלי העיניים השורפות מדמע, בלי הפחד, בלי המאבק לזכות הבסיסית ביותר, הזכות לקיום, לחיים?
חג של אור, בחושך. הדלקת הנרות בכיכר החטופים. צילום: גדעון מרקוביץ'
הבשורות מכות כמו אגרופים בבטן, לעיתים כל-כך כואב שאי-אפשר לנשום • אבל לצד הכאב, מתגנבת גאווה: להיות חלק מעם שאלה גיבוריו • אין כאן מגזרים ואין כאן מעמדות • האם ייתכן קיום יהודי בעולם בלי העיניים השורפות מדמע, בלי הפחד, בלי המאבק לזכות הבסיסית ביותר, הזכות לקיום, לחיים?
שוב נלחמים בחושךהפרעות ביהודים אז, לפני אלפיים שנה, נשמעו כמו משהו שקרה מזמן, לא סצנה שיכולה להשתכפל עכשיו, כשיש לנו מדינה וצבא. והנה, שוב. הנס לא כל-כך חוזר על עצמו, כמו שהפרעות עושות זאת, השנאה, הרצון המהדהד בכל הדורות לכלותנו
צבא של אריות. חיילים במוקדי לחימה בעוטף עזה, צילום: דובר צה"ל