משפחתו הגרעינית של טום נחטפו לעזה: "אני רוצה את משפחתי בחזרה"

קשה להבין מאיפה טום אנגל, חייל משוחרר בן 21, מוצא את הכוחות. בחור צעיר שברגע אחד חייו התהפכו, כשכל המשפחה הגרעינית שלו נחטפה מניר עוז לעזה בשבת השחורה של 7 באוקטובר.

כבר יותר מ־40 ימים כמעט כל משפחת אנגל - אמו קארינה (51), אביו רונן (55) ושתי אחיותיו, מיקה (18) ויובל (11) - נמצאת בשבי מחבלי חמאס, והוא לא יודע דבר על מצבם.

טום נשאר לבדו, ובסיוע בני המשפחה האחרים מנסה בכל יום להילחם להשבת משפחתו. כשמדברים איתו, מבינים מאיפה הוא מוצא את הכוחות. "אמא שלי היא הבן אדם הכי חזק שאני מכיר. בשנתיים האחרונות היא חלתה בסרטן ועברה שנה של טיפולים שגמרו את הגוף - אבל עדיין נשארה חזקה. זה מה שההורים שלי לימדו אותי, להישאר חזק".

לדברי טום, "חשוב שאנשים תומכים ונותנים לנו גיבוי, אבל בהרגשה שלי עד שבהנהגה לא יתעוררו זה לא יזוז. אנחנו מחכים יותר מדי ימים, אני רוצה את המשפחה שלי בחזרה".

החיים של טום ובני משפחתו נעצרו ביום החטיפה. הוא מצא את עצמו גר בנתניה עם קרוב משפחה, רחוק מהבית המוכר עם הדשא בניר עוז. עד אז הם היו משפחה רגילה, שעברה תקופה לא פשוטה אך החלה להתגבר עליה. האב רונן עבד כמהנדס מים. האם קארינה, מנהלת חשבונות, החלימה לפני כמה חודשים מסרטן. "אני מתגעגע לארוחות הערב המשפחתיות, לטיולים המשותפים. מיקה אחותי בדיוק החלה שנת שירות, היא ילדה מצטיינת, חרוצה, שעובדת עם ילדים. יובל, אחותי הקטנה, היא האפרוח של הבית, האור של הבית. אני מקווה מאוד שהאחיות שלי נמצאות ביחד עם אמא שלי והן שומרות זו על זו. אני גם מקווה שלא הפרידו אותן מאבא".

אמא הרגיעה בטלפון

ביום החטיפה טום לא ישן בבית, אלא באזור המרכז. "קמתי מהאזעקות. בהתחלה חשבתי שזה משהו רגיל, אבל מהר מאוד התברר לי שזה לא רגיל, כשראיתי את הסרטונים של מחבלים נכנסים לשדרות ויורים לכל עבר. פשוט לא האמנתי. אז כבר התחלתי להבין שיש מחבלים בניר עוז. דיברתי עם המשפחה ואמרתי שייזהרו. אמרתי לאמא שלי שתקשור את אבא שלי בממ"ד ושלא ייצא. ואז הגיעו הסרטונים הכואבים. ראיתי ברשת סרטון של הילד הקטן ארז קלדרון, שכן של הוריי, נחטף לעזה. ב־8:30 בבוקר אבא כתב לי: 'נדבר אחרי זה. אוהב אותך'. בשעה 9:22 אמא כתבה לי: 'הכל יהיה בסדר'. זמן קצר אחרי זה כבר לא שמעתי מהם, הם לא ענו לי.

"בסביבות 10:00 המחבלים העלו לפייסבוק סרטונים מהטלפון של אבא שלי. בהתחלה חשבתי שזה הוא מעלה, אבל זה לא אופייני לו. בסרטון אחד רואים את המחבל חוצה את גדר ההפרדה, באחר רוקדים על טנק ובסרטון נוסף סלפי. באף אחד מהסרטונים לא רואים את בני משפחתי. בתחילת היום היתה לי תקווה שהם לא יצרו קשר כי נגמרה להם הסוללה, אחרי זה נאמר לי שהם נחטפו. מאז חלפו 40 ימים, ואני לא יכול להסביר אפילו מה עובר עלי. לצערי, אף אחד לא אמר לי שהם בחיים".

מאז האירוע טום ביקר פעמיים בבית הוריו, וגם בדירתו שנמצאת בסמוך אליהם: "הבית שלי היה הפוך, גנבו לי כל מיני דברים. גם הבית של ההורים נפגע".

כמו רבים מבני גילו, גם טום אוהב לצאת למסיבות עם חברים. לדבריו, "סביר להניח שאם הייתי באותו יום בבית בדרום - הייתי יוצא עם חבריי למסיבת נובה. החברים הקרובים שלי היו אמורים ללכת לשם. חלק מהחברים שלי, תושבי עוטף עזה, היו שם ונרצחו".