"ביחד יש להם כוח, מכאן התקווה שלנו": סיפורי זוגות התאומים שנחטפו לעזה

כבר חודש שאיתן קוניו לא מוצא את המילים. "זה אוכל אותך מבפנים", הוא מנסה לתאר את המחשבות הבלתי פוסקות על אחיו התאום דוד (33) שמוחזק ברצועת עזה, לשם נחטף עם אשתו שרון ובנותיהם התאומות יולי ואמה, רק בנות שלוש.

"הבנות שלי לא יודעות שבנות הדוד שלהן נחטפו, אבל מרגישות שמשהו קורה וברור שהשאלות יגיעו, ולכן החזרת החטופים צריכה להיות המטרה הראשונה של צה"ל ושל הדרג המדיני". באותה שבת שחורה נחטף גם אחיו הצעיר של איתן, אריאל (26), יחד זוגתו ארבל יהוד ואחיה דולב, דניאל אלוני (אחות של שרון) ובתה בת ה־6 אמיליה.

"אסור לשכוח שמדובר במשפחות שלמות שחטופות בעזה, וכך גם חצי מהמשפחה שלי", אומר קוניו, "אנחנו נלחמים על כך שהחטופים יהיו בעדיפות ראשונה. האחייניות שלי, יולי ואמה, הן ילדות שאוהבות לרקוד, לשמוח, חברותיות וחייכניות, אבל ברגע זה הן מוחזקות על ידי מחבלים וצריכות לחזור הביתה - עכשיו".

משפחת קוניו הגיעה לישראל מארגנטינה ב־1986. האבא לואיס והאם סילביה התיישבו בניר עוז עם בנם הבכור לוקאס. בארץ נולדו להם דוד ואיתן, תאומים זהים.
"באופן כללי יש לדוד ולי הרבה תחומי עניין משותפים. שנינו הנדסאי מכונות, אנחנו אוהבים לחקור דברים, מאוד אוהבים ספורט ושנינו שחקני כדורעף ומאוד אוהבים לשבת יחד עם חברים.

"היתה לנו ילדות 'רגילה' של אחים תאומים - משחקים יחד, לומדים יחד, היינו שם אחד בשביל השני. דוד הוא שנולד ראשון ובדרך כלל היה זה שמוביל. הדבר היחיד שלא אהבתי זה שהיו מלבישים אותנו אותו הדבר. כשהיו מביאים לנו סט תואם הייתי מתעצבן, לדוד פחות היה אכפת".
את כל ילדותם ונערותם העבירו שני התאומים לבית קוניו בניר עוז, וגם לאחר שהקימו משפחות נותרו לגור צמודים. איתן: "דוד הוא חשמלאי עצמאי, שנינו למדנו יחד ופעם בשבוע אני מגיע לעבוד איתו בעסק".

לאיתן ורעייתו סתיו שתי בנות - עופרי (4) ויובל (שנה ו־9 חודשים). ב־7 באוקטובר הותקף גם ביתו, כמו בתיהם של יתר בני המשפחה. המחבלים לא הצליחו להיכנס לממ"ד, אך הציתו את הדלת ואת המרפסת. "בשלב מסוים אשתי ואני כבר נפרדנו אחד מהשנייה וגם מהבנות", הוא מספר.

ועם זאת הוא לא אמר נואש, ובין ערנות למצב עילפון בגלל העשן הצליח לבצע מספר פעולות הרואיות שהצילו אותו ואת משפחתו, למשל לפרק את המזגן במטרה שהעשן ייצא מפתח הצנרת. כמו כן הוא ניסה לפתוח את החלון הבוער עם חפצים מארגז הצעצועים של הבנות. "כשפינו אותי לחמ"ל של הקיבוץ הבנתי שאחי התאום דוד נחטף עם בנותיו ואשתו, וכך גם אחי הקטן אריאל. אחרי טיפול בסורוקה פינו אותנו לאילת".

על כך שלאחיו החטוף ולרעייתו נולדו גם תאומות אומר איתן: "כשהתבשרנו שיש להם תאומות זה היה מפתיע, כי בדרך כלל זה מדלג דור. מובן שבהתחלה היה קשה, גם לידה ראשונה וגם תאומות, אבל עזרנו להם, ואנחנו מחכים לעזור להם שוב – רק שיבואו חזרה. ביום שישי, לפני החטיפה, היה ערב ממש שמח, המשפחה שלנו כולה היתה בהרכב מלא, כולם רקדו ושרו. אני רק מחכה שנוכל לעשות את זה שוב כולם ביחד".

הילדים מחכים לדודים

זוג תאומים נוסף שנחטף הם זיו וגלי ברמן, בני 26. מאז נעצרו חייהם של בני המשפחה שגדלה בכפר עזה. "התקווה שלי היא שהם ביחד, אנחנו רוצים להאמין שהם קרובים ושומרים זה על זה. ביחד יש להם כוח, הם מאוד חזקים, וגם מי שנמצא לידם שואב מהם כוח", אומר אחיהם לירן.

לבני הזוג דורון וטליה ברמן ארבעה בנים - האח הבכור לירן (36), עידן (32) שמתגורר בכפר עזה, והתאומים זיו וגלי שגרים בנפרד בשכונת הצעירים של הקיבוץ, צמוד לגדר. "כשגילינו במשפחה שיש תאומים זו היתה הפתעה גמורה. אמא רצתה שלוש בנות, אבל נולדו לה שני בנים", מספר לירן, "היא אמרה לעצמה שיש הזדמנות ונכנסה להיריון, וקיוותה שתקבל בת. במקום זה היא קיבלה במתנה את גלי וזיו והפכה לאמא לארבעה בנים.

"גלי וזיו הם החברים הכי טובים, עשו הכל יחד מהגן עד אחרי הצבא. הם השמחה של הבית, ויש להם 'כוח של תאומים', בכל מקום שהם מגיעים אליו הם מרכז תשומת הלב. הם עדיין בגיל מופלא שאין בו מחויבות, הם עובדים בחברת הגברה ותאורה של הקיבוץ, אוהבים לשחק כדורגל ולטייל בעולם. לאחרונה הם היו בקוסטה ריקה וגם טסנו יחד ללרנקה, עבורם אלו היו רגעים משפחתיים מאוד משמחים עם האחיינים".

ללירן שני ילדים - בארי בן ארבע וחצי ועלמה בת שנתיים - שמחכים גם הם בקוצר רוח לפגוש שוב את הדודים התאומים. "לא סיפרנו להם, אבל הם מרגישים שמשהו לא בסדר. משתדלים לא לראות חדשות לידם ולשמור עליהם, החלטנו שאם בארי ישאל – נספר, אבל עד אז לא רוצים לסבך לו את החיים, אנחנו גם ככה לא מעכלים. כרגע מספרים להם שהם בחו"ל".

ב־7 באוקטובר התעוררו בני המשפחה בכפר עזה לאזעקות. לירן שמתגורר בזכרון יעקב התכתב איתם. "כשראיתי בטלוויזיה סרטונים של מחבלים על הטנדרים בשדרות נדלקה נורה אדומה שזה אירוע גדול וחריג. אז גם החלו ההודעות בקבוצה של הקיבוץ, אבל לא הבינו מה סדר הגודל – היו בטוחים שיש חדירה, שהצבא יגיע, וסיימנו".

עד עשר בבוקר לערך נשמר הקשר עם התאומים ששהו בדירות נפרדות, אך בשלב מסוים הוא נותק. בני המשפחה חולצו מהקיבוץ על ידי כוח של גבעתי, והוריהם של גלי וזיו הגיעו אל קרובי משפחה בבית גוברין ומאז הם שם.

לירן: "עד כה לא ראינו סרטון שמתעד את החטיפה. אנחנו נאבקים להביא אותם הביתה. אני צריך את האחים שלי בבית - וכך גם יתר המשפחות המפורקות. החיים שלנו נעצרו. חשוב לי שיידעו שאני אוהב אותם ומתגעגע".