קרב על החיים בצל המלחמה: בית לחולי סרטן הוסב למלונית לחולים מאזורי העימות

"בית אורנית", מרכז התמיכה והסיוע של "עזר מציון" לחולי סרטן, מתנהל בימים אלה באופן שונה מפעילותו הרגילה: מאז פרוץ המלחמה מארח המקום משפחות שלמות של חולי סרטן שמתגוררות באזורי העימות בדרום הארץ ובצפונה, כדי שינפשו מעט מהמלחמה שבחוץ.

המרכז, השוכן בפתח תקווה בצמוד לבית החולים לילדים שניידר, הוקם מלכתחילה כדי לאפשר מנוחה זמנית להורים המלווים ילדים או מבוגרים שמתמודדים עם מחלת הסרטן. לדברי ד"ר ברכה זיסר, מנהלת בית אורנית ומנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של העמותה שפועל במקום, "בימים רגילים המקום קולט חולים עד גיל 65 ואנו מקיימים חוגים שונים עבורם וגם למשפחות. כעת אנו קולטים משפחות מאזורי העימות שיש בהן חולה סרטן המטופל בבתי החולים שיבא, שניידר ובילינסון".

כמה משפחות שוהות אצלכם כרגע?

"מתוך 30 החדרים שיש כאן 28 כבר תפוסים - חדרים גדולים שמתאימים למשפחות עם ילדים. ומכיוון שהילדים משתעממים, יש לנו המון חדרים עם פעילויות עבורם. יש חדרים עם פעילויות כמו פינת חי, חדר גיימינג וחדר ג'ימבורי, שפתוחים גם בשבת ומופעלים בעזרת מתנדבים רבים".

הפנייה למקום נעשית רק על ידי העובדים הסוציאליים בבתי החולים, וד"ר זיסר מציינת ש"אין טעם לפנות אלינו, כי חוץ משני החדרים האחרונים שיש לנו כעתודה אין מקום. אני מעריכה שעד סוף השבוע נגיע כבר לתפוסה מלאה".

אנשי הבית מציינים כי עקב המערכת החיסונית החלשה של הילדים החולים הם לא יכולים לרוב להשתתף בפעילויות חברתיות ונמנעים מהם מפגשים חברתיים, לימודים בבית ספר ואפילו משחק עם חיות מחמד. מסיבה זו בית אורנית מהווה עבורם אי של שפיות באמצעות הפעילויות השונות שבהן הם משתתפים עם המשפחה.

"נלחמים על החיים של אדל, במקביל למלחמה שבחוץ"

דקלה ואלכס בודשבסקי מכירים את "בית אורנית" מאז שבתם אדל בת ה־4 חלתה בסרטן כשהייתה בת שנתיים. כעת, עקב המלחמה, המשפחה כולה מתארחת במקום כדי לנוח קצת ממטר הטילים הבלתי פוסק שנורה לעבר עירם אשקלון. "המקום הנפלא הזה נותן מענה והפוגה להורים. כבר שנתיים שאנשי בית אורנית מלווים אותנו ומסייעים לנו", מספרת דקלה.

השבוע אושפזה אדל הקטנה בבית החולים לילדים שניידר, לטיפולים שיימשכו לפחות חמישה ימים, ולכן ביקשה המשפחה לשהות יחד במרכז הסיוע לחולי הסרטן. דקלה: "מדובר בהמשך המלחמה על החיים של אדל, כשבמקביל יש גם מלחמה בחוץ, ובאשקלון המצב מאוד קשה. מאחר שיש לי עוד שני ילדים, הלל בן ה־10 ורות שמחה בת השנתיים, שאלנו אם אנחנו יכולים להגיע כולנו למקום כדי לנוח קצת.

"הם אישרו לנו ומלווים אותנו בפעילויות לילדים, בעזרה, בארוחות, ובכלל ביצירת הרגשה טובה מאוד. אני ממש מרגישה צורך להגיד להם תודה רבה. חשוב להכיר את המקום ולתרום לו כדי שאפשר יהיה לעזור לעוד משפחות", מסכמת דקלה.

"נס של ממש": כשבוריס שהה בבית אורנית - ביתו נפגע מטיל

בוריס דבורקין, בן 60 משדרות, חזר השנה להתמודד מחדש עם מחלת הסרטן, 23 שנים לאחר שהחלים ממנה, אך בשבוע שעבר קרה לו נס: חייו ניצלו משום שהוא טופל בבית החולים בילינסון.

ומעשה שהיה כך היה: בוריס היה אמור להגיע לטיפול כימותרפי בבית החולים ביום ראשון שעבר, שבוע לאחר פרוץ המלחמה. אלא שאנשי הצוות של "בית אורנית" נקטו יוזמה והזמינו אותו לשהות אצלם כבר בשישי-שבת שלפני כן - ובכך הם למעשה הצילו את חייו, משום שעוד באותו יום שישי נהרס ביתו מפגיעת טיל של ארגון הרצח חמאס.

"היה לי נס של ממש", מספר בוריס בהתרגשות. "התקשרתי ל'עזר מציון' בקשר לטיפול שלי, הם אמרו לי להגיע, וככה קיבלתי את החיים שלי מחדש. כל הבית שלי, שגרתי בו מאז שעליתי לארץ, נהרס בפגיעה של טיל".

המתנדבת ברכה, שמלווה את בוריס לטיפולים, מציינת: "אנחנו ניתן מגורים לבוריס אצלנו עד שיהיה לו היכן לגור. בכל מקרה, הוא צריך בזמן הקרוב לקבל טיפולים כימותרפיים שיחייבו אותו לחיות אצלנו בבידוד. אחרי הטיפולים אני מקווה שהמדינה תסייע לו להסתדר שוב, אבל בינתיים בגלל מצבו הוא יהיה אצלנו".