"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ומה עם "בין אדם לחברו"? הפעם קשה לסנגר על תומכי ההפרדה המגדרית
צדיקי מקלדת רבים גילגלו עיניים לשמיים ושאלו איך יכול להיות שבארץ ישראל בג״ץ לא מרשה ליהודים להתפלל במרחב הציבורי • אל תאמינו לבוטים הכותבים מפוזיציה - זה ממש לא המקרה הנוכחי • האקלים המקוטב בחודשים האחרונים היה הניצוץ העיקרי שהביא להתלקחות הנוכחית
העימותים בכיכר דיזנגוף בתפילת יום הכיפורים (ארכיון)| צילום: גדעון מרקוביץ'
דעה

ומה עם "בין אדם לחברו"? הפעם קשה לסנגר על תומכי ההפרדה המגדרית

צדיקי מקלדת רבים גילגלו עיניים לשמיים ושאלו איך יכול להיות שבארץ ישראל בג״ץ לא מרשה ליהודים להתפלל במרחב הציבורי • אל תאמינו לבוטים הכותבים מפוזיציה - זה ממש לא המקרה הנוכחי • האקלים המקוטב בחודשים האחרונים היה הניצוץ העיקרי שהביא להתלקחות הנוכחית

,עודכן
0השמעה

כיאה לבגרות בגמרא, השאלה היתה מתוחכמת ומתחכמת:מה חמור יותר, לחלל יום שבת או יום הכיפורים? מטרתה היתה להכשיל את מי שענו מייד - יום הכיפורים! אל המתפלפלים ידעו לומר שהעונש בתורה על חילול שבת (סקילה) חמור יותר מהעונש על חילול יום הכיפורים (כרת, כלומר חרם ומוות מידי שמיים), ולכן חילול יום השבת - הוא החמור יותר.

חשבתי על הפלפול כשהגיעו המראות מכיכר דיזנגוף. מצד אחד שומרי תורה ומצוות המוכנים להיהרג ובל יעברו את הקו המבדיל בין יהדות לעבודה זרה. ומהצד השני אנשי האצבע בעין, המזלזלים בחוק, שתפילת כל נדרי איפשרה להם, לשיטתם, להתפלל כעבריינים בחוצות העיר בין שני צדי המחיצה.
איש לא הפריע לאנשי הראש היהודי להתפלל בכיכרות תל אביב וברחובות העיר החילונית. זה נעשה בשנתיים האחרונות, ובהצלחה רבה, ללא הפרעה מצד הקהל החילוני. אבל באקלים המקוטב הנוכחי כל שגרה היא עילה למלחמה.

רגע לפני כניסת הצום: עימותים בכיכר דיזנגוף על רקע ההפרדה המגדרית בתפילת כיפור // צילום: איתן אלחדז/TPS

לכן, אין זה מקרה שגם לאחר פסיקת השופטים אנשי הראש היהודי ניסו להוסיף גדרות הפרדה, בניגוד מודע לפסיקה. הרבה צדיקי מקלדת גילגלו עיניים לשמיים ושאלו איך יכול להיות שבארץ ישראל בג״ץ לא מרשה ליהודים להתפלל? אל תאמינו לבוטים של הפוזיציה, זה ממש לא המקרה הנוכחי.

כמי שגדל באוהלה של תורה, תדירות אני ניצב לימינם של אנשי הדת, שרובם אנשי אמונה ומכוונים לעשיית הטוב. הפעם, אינני יכול לסנגר על אנשי "הראש היהודי". בערב יום הכיפורים האחרון הוא הוצבה מחיצת הפרדה אחת יותר מדי. המשנה במסכת יומא קובעת כי ״עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". נראה שלא שיננו זאת בכיכר דיזנגוף בתפילת כל נדרי.

העימותים בכיכר דיזנגוף על רקע הניסיונות לקיים את תפילת כיפור בהפרדה מגדרית,צילום: גדעון מרקוביץ'

הדווקנות של אנשי הראש היהודי – היא זו שייסדה דה פקטו את מדינת החילונים. ״התינוק (החילוני) שנשבה״ השתחרר מסובלנותו. כיהודי מסורתי, אני מאין שאיש באמונתו יחיה, ולא עלי המלאכה לקבוע מה היהדות הנכונה לאחרים. אך כך גם אנשי הראש היהודי - לא הם שיקבעו לכולנו מהי יהדות וכיצד יש לקיים אותה. בתום כל ההתפתלויות וההתפלפלות ההלכתיות, רצונם היה לכפות את החזון שלהם על החילוניות הישראלית.

ההתנגשות הזו - היא זו שגרמה לחילול שם השם ברבים, בחוצות העיר, ולחילול יום הכיפורים ההמוני ביותר שנראה בישראל מאז מלחמת יום הכיפורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו