אלמנתו של איתמר אלחרר ז"ל: "בכל שישי אני בבית הקברות; שם אני מרשה לעצמי להתפרק"

ב־12 בינואר 2022 נורו למוות רס"ן איתמר אלחרר ז"ל ורס"ן אופק אהרון ז"ל, מפקדים ביחידת אגוז, בידי קצין מיחידתם שטעה בזיהוי. מאז מותו של אלחרר, חייליו לא מפסיקים להנציחו. הוקמו לזכרו מצפים ופינות לחיילים, פרוכת לחופה נרקמה לזכרו ואפילו נעשו קעקועים בדמותו.

בראיון משותף שיתפרסם מחר במוסף "שישבת", מספרות אמו דבי ואלמנתו אור על טיפוס ביישן שהשאיר חותם עצום ב־26 שנות חייו. "לא חלמנו שיהיה דבר כזה", אומרת אור על מצפה שהוקם ביישוב ברוכין שבשומרון. "המקום מכיל כל כך הרבה ממנו. להראות שאנחנו כאן, החיבור לארץ ישראל, לא הולכים לשום מקום, לא מוותרים".

השתיים גם משתפות בחלל העצום שנותר. "בכל יום שישי אני מגיעה לבית העלמין", מספרת אור. "מנקה ומדליקה נר. השגרה של היומיום שואבת הרבה אנרגיה, ולפעמים את לא יכולה להרשות לעצמך להתפרק, ושם, בבית הקברות, זה בדיוק המקום לעשות את זה".

דבי חזרה לעבודתה כמיילדת בביה"ח סורוקה בבאר שבע יותר משנה אחרי מות בנה. החלום שלה היה ליילד את כלתה. "בשבוע שעבר יילדתי זוג חמוד שתוך כדי שיחה שאל כמה ילדים יש לי", היא מספרת. "זו היתה הפעם ראשונה מאז המקרה ששאלו. עניתי 'חמישה ילדים'. שאלו איך קוראים להם ומה הם עושים, ותוך כדי התחבטתי אם נכון לספר. לא תמיד מצליחים לתכנן את הדברים. בסוף סיפרתי והם נורא התרגשו".

בראיון הן מתייחסות גם לנ', הקצין שירה למוות בשוגג באיתמר ובאופק, ושלאחרונה הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. "שום עונש שיקבל לא יחזיר את איתמר", אומרת דבי. "אנחנו מתפללים שישקם את חייו. הוא לא התנצל ולא לקח אחריות".

הראיון המלא מחר ב"שישבת".