דו"ח מטריד: עלייה חדה בגזענות כלפי יוצאי חבר העמים

ביום רביעי תתכנס בכנסת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שתדון בין השאר בגזענות ובאלימות כלפי עולים חדשים. מנתונים שיציג ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה, עולה כי קיימת עלייה דרמטית בתלונות של בני החברה הערבית ושליש מ־415 התלונות ביחידה הן שלהם. אחת מכל חמש תלונות היתה בגין אפליה במתן שירות ציבורי.

מהנתונים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי בשנת 2022 נפתחו ביחידה 415 תיקים בגין תלונות בנושא גזענות במרחב הציבורי. אם עד לשנה שעברה היה שוויון בין הפניות של בני העדה האתיופית לאלה של הפונים מהמגזר הערבי, כעת המצב השתנה - 32% מהפונים משתייכים לחברה הערבית ו־17% יהודים יוצאי אתיופיה. 18% מהתלונות הם של ישראלים יוצאי בריה"מ לשעבר, 5% של חרדים ועוד 5% של בני עדות המזרח. לגבי 15% מהפונים, סמכות הדיון בעניינם אינה בתחום הסמכות של יחידת התיאום.

אפליה על צורותיה

פילוח התלונות לפי נושאי הפנייה מלמד כי 19% מהתלונות הן בנושא אפליה במתן שירות ציבורי, 12% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 9% בגין פרסום גזעני/סטריאוטיפי במרחב הציבורי, 6% בנושא התבטאות גזענית בשירות המדינה, 7% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 6% בנושא גזענות במערכת החינוך, 3% בנושא עבירות ממניע גזעני ו־17% בנושא שאינו בתחום סמכות טיפול של יחידת התיאום.

בדו"ח ועדת פלמור, בראשות אמי פלמור, שמטרתו היתה מתן מענה מקיף ותשתיתי לגזענות מוסדית המופנית כלפי אזרחים בכלל, וכלפי יוצאי אתיופיה בפרט, גובשו כמה המלצות. אחת מהן -  הוראת שעה שלפיה למשך שלוש שנים הסיוע המשפטי ייצג במקרים על פי חוק איסור הפליה ללא בדיקת זכאות כלכלית, אולם זה כשנה וחצי תוקף הוראת השעה הסתיים מבלי שבממשלה או בכנסת דאגו להאריך אותה. כך, מוצאים עצמם מתלוננים רבים ללא אפשרות ייצוג משפטי הולם ללא עלות, כפי שהיה בשלוש השנים הראשונות מאז דו"ח פלמור והחלטת הממשלה שאימצה אותו.

להכיר בבעיה

אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמרה ל"ישראל היום" כי הדרך הטובה ביותר לפעול נגד המפלים בצורה גזענית הוא לדעתה חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים, וכדי להנגיש את החוק צריך לקבל אחריות ציבורית ולהכיר בכך שיש בעיה. במשך שלוש שנים ניתן ייצוג משפטי בחינם והדבר אמור לעודד אנשים לתבוע, אולם כידוע, בשנתיים האחרונות היו חמש מערכות בחירות שעיכבו את המשכת התוכנית.

"בזמנו אמרתי בואו נראה מה אנחנו משיגים בשלוש שנים, והנחת העבודה היתה שיכול להיות שבתוך שלוש שנים יהיו המון תקדימים, והדבר הזה ישנה את המפה. מה לעשות שמערכת המשפט זזה לאט. אז נאספו כמה וכמה תיקים, אבל לא הספקנו ליצור אימפקט. חד־משמעית אני חושבת שהיה נכון להאריך את הוראת השעה לשלוש שנים נוספות".

פלמור גם התייחסה לעובדה שבראש התלונות ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות השנה עמדו בני החברה הערבית בעוד בחברה האתיופית נרשם פיחות במספר התלונות. "יוצאי אתיופיה הם 1.8% מהאוכלוסייה, בזמנו היו 40% מהפונים בני העדה האתיופית וזה חסר כל פרופורציה. היום יוצאי אתיופיה הם 17% מהפונים וזה הופך למעט יותר סביר.

"באשר לבני החברה הערבית, ייתכן כי העלייה באה בעקבות מבצע שומר החומות, שהביא לחשש ולאנטגוניזם כלפי ערבים. יכול להיות גם בגלל מערכות הבחירות".

פלמור סיכמה: "אני חושבת שאנחנו לא מדינה גזענית, אלא שאנחנו במשבר. אני לא חושבת שמה שקורה במדינה הוא גזענות, זהו קיטוב".