"רעם תותחים. יריות פגזים. בכי האם, פרידה מאב. טעמם המר של חיבוקים אחרונים וזיכרון פרידה שלעולם יכאב", את המילים האלו כתבה פלה הרפז ז"ל בשנת 1944, כשהיא בת 16. אחרי חמש שנות נדודים, הילדה שברחה מוורשה הכבושה הגיעה לטורקיסטן שבבריה"מ.
פלה ברגהולץ־הרפז עלתה לישראל ב־1949 והייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. ביומן שבו כתבה שירים ואת מחשבותיה, היא תיארה את קורות בני משפחתה במהלך השואה. שנתיים לפני פטירתה בשנת 2015 היא תרמה את היומן למוזיאון בית לוחמי הגטאות. היומן תורגם מפולנית לעברית, ובימים אלו היומן עולה לאתר האינטרנט של המוזיאון. "פלה הייתה בת 11 כשהתהפך עליה כל עולמה. במחברת השירים היא נותנת ביטוי לרגשות, למחשבות ולפחדים", כך מספרת ענת ברטמן אלהלל, מנהלת הארכיון במוזיאון. פלה הייתה בת 11 כשהגרמנים כבשו את עיר הולדתה ורשה, בשנת 1939, שבה גדלה בשכונה אמידה. מייד לאחר הכיבוש החליט אביה לצאת מהבית עם אחיה הבכור איז'ו לשטח שבשליטת בריה"מ. הוא הבטיח לכתוב להם מכתב כשיסתדר. בחודש דצמבר באותה השנה הגיע המכתב שהאב והאח נמצאים בעיר ויטבסק שבבלארוס. האם יצאה לדרך עם שתי הבנות.
"הגענו לעיר מאלקינה", מספרת פלה ביומנה, "שם ראינו מראה מוזר. אלפי אנשים יושבים על פקלאותיהם. יושבים ומחכים. מחכים למבריח גבול. כל מי שהתקרב אל קו הגבול שמע את החיילים האדומים צועקים: "דווַאי נָאזאד!" (לכו לאחור). אנו בלב השדה. אין על מה לשבת. אנשים הרשו לנו לשבת על הפקלאות שלהם כדי שנשמור עליהן. ישבתי על חבילה. נרדמתי. בשנתי ניגש אלי מישהו והסיר את השעון שקיבלתי מאבא ליום ההולדת".
השלוש הצליחו לחצות את הגבול לביאליסטוק, אז התברר כי יום קודם האב חצה את הגבול חזרה להביא את משפחתו - מסע שממנו לא שב. המשפחה גורשה למחנה עבודה, שם מת אחיה איז'ו בתנאים הקשים ששררו במחנה. לאחר שנתיים הועלו האם ושתי הבנות לרכבת לקזחסטן. "המשכנו לרעוב", כתבה פלה, "אמא חשה שקיצה קרב. היא קראה לנו והורתה לנו ללכת אל העיר טורקיסטן, לפנות אל משרד העוסק בפליטים ולומר שאנו יתומות, ואז, כך קיוותה, יסדרו אותנו בבית יתומים. שמענו ובכינו. לא רוצות לעזוב את אמא. מסרבות להבין שאמא הולכת למות".
האחיות פלה וחנק'ה העבירו את שנות המלחמה בבית היתומים. הן עלו לישראל באוניית המעפילים אקסודוס ורק ב־1949 הצליחו להגיע לישראל. אחרי שהצליחו להגיע לישראל הצעירה, הצטרפה פלה לקבוצת שורדי השואה שייסדה את קיבוץ לוחמי הגטאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו