אשר בהרב, המו"ל הראשון של "ישראל היום", הלך לעולמו | צילום: ללא

"תמיד היית שם בשבילנו": אשר בהרב ז"ל, המו"ל המייסד של "ישראל היום", הובא למנוחות

בהרב, יזם טכנולוגי וחברתי, הלך לעולמו בערב ראש השנה • מאות הגיעו להלוויה, ביניהם רה"מ לשעבר נפתלי בנט והשרה איילת שקד • "ניתק העוגן שהחזיק את ספינתנו", ספדה לו בתו

אשר בהרב ז"ל, המו"ל המייסד של עיתון ישראל היום, איש עסקים, יזם טכנולוגי וחברתי. מוותיקי תעשיית ההיי-טק בישראל, שהלך לעולמו במהלך ראש השנה, הובא למנוחות בבית העלמין בעירו, רעננה.

מאות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, ביניהם ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, השרה איילת שקד והשר אלעזר שטרן.

הבן עמיחי ספד לאביו: "כל מה שרציתי זה להתפלל איתך בימים הנוראיים אחרי ששנתיים לא יכולנו. זכינו להתארח אצלכם בראש השנה. זכיתי ללכת להתפלל איתך בבית הכנסת. היית כל כך שמח. פתחת את ארון הקודש. חזרנו הביתה בשמחה גדולה. אתה ברחת מהכבוד, לא כדי שהוא ירדוף אחריך. ברחת ממנו באמת, בגלל הצניעות שלך. עשית צדקה וחסד. אני מבקש מכל האנשים שלמרות שנפל עלינו אסון גדול תשמחו. תשמחו שזכיתם להכיר אותו. הוא אמר שמצווה להיות בשמחה. הקדוש ברוך הוא רצה לידו אדם שיתפלל על עם ישראל. אני אוהב אותך אבא".

הבן אסף: "לפני כמה שנים אבא עבר התקף לב. הוא היה צריך לעבור ניתוח שחששנו שלא ייצא מזה. אבא היה שאפתן. כמה דאגה הייתה לו לכולם. הוא נתן לכל מי שביקש וגם למי שלא. אבא היה חבר שאפשר לסמוך עליו. היה לו משפט שתמיד הוא היה אומר: 'כשאשר בשטח אל תהיה במתח' . הוא תמיד היה עסוק במתן אהבה. הכל היה תמיד בשמחה. הוא תמיד לימד אותנו לתת בלי לצפות לקבל בחזרה.

אשר בהרב ז"ל בפתיחת הוסטל לפגועי נפש בחולון, צילום: יוסי זליגר

אבא, תמיד היית שם בשבילנו. עכשיו אתה לא פה. היית משענת. היית איש של אנשים. אהבת את החיים כל כך. היית איש כל כך אהוב. היית מסמר הערב בכל מקום אליו הגעת. כמה היינו גאים בך על מה שעשית למען פגועי הנפש. היינו גאים להיות ילדיו של אשר בהרב. רציתי שנהיה יחד עוד שנים רבות. הכאב כל כך חד. הלכת והשארת אותנו פעורי פה. היית גאה בנו וגם אנחנו היינו גאים בך. עשית כל כך הרבה חסדים. תודה על הזכות שניתנה לי להיות הבן שלך".

בתו עינת, ספדה לו גם היא: "בבוקר ראש השנה מצאנו אותך מת. החג הפך לסיוט. ניתק העוגן שהחזיק את ספינתנו. איך נמשיך מכאן בלעדיך? אבא שלי היה אדם נדיר וכל אחד כאן יסכים איתי. באתם לכאן כי הכרתם אותו, לא באתם בשבילנו. אני לא צריכה לספר לכם עליו, אתם מכירים אותו.  אבא שלי היה מקור לגאווה. הוא התחבר לכל אדם כי הוא הרגיש שהוא יותר קרוב אליו מאשר ללשכת מנכ"ל. הוא תמיד העדיף להגדיר את עצמו כאוהד בית"ר מאשר מי שהקים את מערך הסייבר בישראל. הוא תמיד היה חיובי, תמיד מחייך, תמיד מפרגן. תמיד מרים ותמיד מעודד. לנכדים הוא היה כמו אבא שני, לפעמים כאבא ראשון. איזה אדם נדיב. בשמחה ובשפע. כמה צדקות. הוא נתן כל יום צדקות ששינו לאנשים את החיים. כמה הלוואות הוא נתן לאנשים. תמיד הוא היה אומר לתת צדקה. כמה הוא דאג לאמא. תמיד דאג למלא את החסר כשהוא לא היה בבית. כמה תכניות היו לכם. אני מבטיחה לך שלא תישארי לבד. אבא, אני מקווה שתסלח לי שאני מספרת עכשיו איזה איש גדול היית. כמה אתה חסר עכשיו".

אלמנתו לאה: "אשר זה אושר. לא ניתן לכמת בכמה משפטים מי היית. תמיד ידעת לפרגן לי. אשתדל לעשות הכל כדי שהנר של משפחתנו לא יכבה. בנית משפחה לתפארת. כל הזמן היית איש צדקה גם כשלא היה לנו לתת. תמיד נתת בהסתר, בצניעות. דאגת לכולם ולעצמך לא דאגת מספיק.  אשר, אהוב נעורי, תהיה מליץ יושר למשפחתנו. יהיה זכרך ברוך".

אשר בהרב היה בן 70במותו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו