האם יש עתיד לחילונים בירושלים?

הסיפור של החילונים בירושלים הוא סיפור מאוד מורכב. ככל הנראה, זו האוכלוסייה שעברה את השינויים הכי משמעותיים בעשורים האחרונים.

בשנות ה־80-70 הם היו אוכלוסיית הרוב, אוכלוסייה מאוד חזקה, כ־70% מהתושבים בעיר. ראש העיר הוא חילוני, הפקידות הבכירה, המוסדות האקדמיים הכלכליים. היו שכונות חילוניות - הסצנה החילונית בעיר היא מאוד חזקה.

בשנות ה־90 זה משתנה. האינתיפאדה הראשונה והשנייה מבריחות את החילונים מהעיר, וגם הגידול של האוכלוסייה החרדית מאיים עליהם במידה מסוימת.

לחילונים, בניגוד לדתיים או חרדים, אין מוטיבציה דתית או רוחנית להישאר בירושלים. אז הם עוברים די בקלות למודיעין או לתל אביב, וההגירה השלילית החילונית משנה את הדמוגרפיה בעיר. שיעור החילונים בירושלים היום נע בין 20% ל־30%.

החילונים הם אוכלוסייה שכבר אין לה כמעט שכונות הומוגניות משל עצמה, כמו שהיו פעם. רוב השכונות בירושלים הן או חרדיות או מעורבות. ועדיין, אנחנו מדברים על קבוצה די גדולה, של כ־150 אלף איש, שיש לה סצנת תרבות סוערת בעיר.

לאחרונה בנו מתחם חדש בבצלאל, מתחם מנורה, עם מסעדות ובתי קפה שפתוחים בשבת, ויש מובלעות חילוניות שהן פעילות ומאוד אפקטיביות. עוד לא נאמרה המילה האחרונה לגבי העתיד החילוני בעיר.

ד"ר מריק שטרן - עמית מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות