נכי צה"ל בכללם, ונפגעי הלם הקרב בתוכם, הם אזרחים שראוי ונכון שתעמודנה להם זכויות יתר בחברה הישראלית. הם זכאים לכל עזרה שהמדינה יכולה להגיש, המחיר האישי שהם שילמו עבור כולנו מקנה להם מעמד מיוחד בכל דיון ציבורי, וטוב שכך. אבל השאלה האם להתחשב בסבלם עד כדי ביטול מופעי הזיקוקים בטקסי יום העצמאות היא שאלה ערכית בת שני צדדים, ולכל צד טיעונים כבדי משקל.
כמו אוויר, מים וביטחון פיזי, כך השמחה היא צורך קיומי. האדם היחיד זקוק לה וזקוקה לה המדינה. הטקסים, הפאתוס, הדמעות שמתגלגלות מאליהן, הצמרמורת והגאווה, כל אלו אינם בונוס ואינם תוספת נחמדה שניתן לוותר עליה. השמחה והזיקוקים הם התזכורת לכך שאנחנו חלק ממשהו גדול, שאנחנו עם אחד. פעם בשנה מותר לנו, מומלץ מאוד אפילו, להיזכר לשם מה התכנסנו. לא בדממה דקה, מזה יש לנו מספיק, אלא בקול גדול, בצבעים וזיקוקים. שפעם אחת בשנה מצעדנו עוד ירעים "אנחנו פה".
ללא הצגת נתונים, ללא עבודת הכנה מקצועית וללא שיתוף הציבור, החליט שר התרבות על דעת עצמו לבטל את מופע הזיקוקים, ובכך לקח מהחברה הישראלית משהו שמלכתחילה לא היה בסמכותו לקחת. אפילו קולם של הפצועים לא נשמע והם מיוצגים, ירצו או לא, על ידי דוברים מטעם עצמם. כמו כן, הצגת הבעיה ככזו שרק פתרון קיצוני בדמות ביטול גורף של מופע הזיקוקים יפתור אותה היא מגמתית ואיננה עניינית. הדיון הציבורי שאולי יתקיים בעתיד בשאלה זו יהיה לגיטימי לחלוטין, ואם תתקבל בסופו הכרעה לבטל את מרכיב הזיקוקים בטקסי יום העצמאות הרי תהיה זו החלטה ערכית וראויה שאני אהיה הראשון להיענות לה. אלא שדיון כזה לא התקיים, ועד שיתקיים איני רואה סיבה לשנות את המצב הקיים.
מעבר לזאת, ההתנגדות שלי לביטול מופע הזיקוקים נובעת מעצם תהליך קבלת ההחלטה, תהליך שעוצב לאור העיקרון המכונן הפרוגרסיבי: "נפגעת צדקת".
הנחת העבודה אומרת שכל אדם שנפגע הוא אפריורית, צודק מעצם היותו נפגע, ומי שנושא בנטל ההוכחה הוא הצד השני. מדובר על הוכחה כפולה: לא רק שהצד השני צריך להוכיח שהוא צודק עניינית, אלא שהוא גם תקין מוסרית.
אלא שאין לדבר סוף. כל פעולה ציבורית או פוליטית גוררת איתה פגיעה. על פי עקרון ה"נפגעת צדקת" יש לבטל את מצעד הגאווה שפוגע בציבור הדתי, יש לאסור על ייבוא מכוניות גרמניות שפוגע בניצולי השואה, והצעות לשינוי מילות "התקווה" כך שלא ייפגעו אזרחים שאינם ציונים נשמעות מחדש כל שנה.
שולח מכאן חיבוק ואהבה למשפחות הנופלים, מאחל החלמה מהירה ושפע בריאות לפצועי צה"ל ומזכיר לעצמי שרק בזכותם אנחנו יכולים לשמוח. שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו