"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שבוע לפטירת השופט צבי טל ז"ל

הכישלון של ועדת טל הוא בעצם הניצחון של כולנו

כל מטרתה של הוועדה היתה להגיע להסדר שירות עם החרדים, אלא שהיא הציגה בעיקר הסדר ופחות שירות, וגרמה לזעם רב בקרב הציבור הישראלי • צבי טל ז"ל אמנם הציג מתווה כנוע ורופס, אבל הוא הצליח לעורר את דעת הקהל ולהוביל את הממשלה לאתר מתווה חדש • דעה

,עודכן
0השמעה
צבי טל ז"ל, צילום: ליאור מזרחי

בשנת 1998 רעשה הארץ כשהוקמה ועדת טל - ועדה מיוחדת לגיבוש הסדר לגיוסם של בני הישיבות לצבא - בראשות השופט צבי טל, שהלך לפני שבוע לעולמו.

טל דגל בפשרה וניסה לחלץ תמורה כלשהי מהציבור החרדי. הוא זיהה הזדמנות לא שוויונית בעליל, ומאוד לא פופולרית בציבור, אבל ביקש לממשה מתוך ראייה השוללת את גישת "הכל או כלום". כל מטרתה של ועדת טל היתה להגיע להסדר שירות עם החרדים, אלא שהיא הציגה בעיקר הסדר ופחות שירות, וגרמה לזעם רב בקרב הציבור הישראלי. טל נתקל באש עזה שהופנתה אליו מימין ומשמאל, ועורר, בלי שהתכוון לכך, את דעת הקהל בעד גיוס החרדים לצה"ל ונגד אימוץ מסקנות הוועדה שבראשה עמד.

באותם ימים עתר ח"כ אמנון רובינשטיין לבג"ץ נגד שר הביטחון, בדרישה לקביעת מכסה מרבית סבירה למתן דחיית שירות לבני הישיבות. עתירה זו הובילה את משרד הביטחון לפתוח במגעים למציאת פתרון, שבסופו של דבר אִפשרו את פתיחת שערי צה"ל בפני חרדים - באמצעות הקמת הנח"ל החרדי, ומה שאני נוהג לכנות "סיירת מטכ"ל חברתית".

כשהוקם הנח"ל החרדי, התרבו ההתקפות על ועדת טל; הציבור הבין שאם צעירים חרדים יכולים להחזיק נשק ולעמוד אל מול האש, אז מי צריך את הפשרות של צבי טל, ולמה בעצם להסתפק בשירות לאומי? כשפגשתי את השופט טל בוועדת שקד בכנסת, הוא גילה הערכה לשירותנו, אבל גם לא הסתיר את מורת רוחו מהנזק התדמיתי שגרמנו לו כשהצגנו אותו כוותרן ופשרן.

כשהרב אהרן שטיינמן, מנהיגו של הציבור החרדי־ליטאי, הביע תמיכה מפתיעה בגיוסנו - הוא הבין כי הנח"ל החרדי הציל את עולם הישיבות, על רקע חוק טל ובשל הלחץ הכבד שבו היה נתון אז הציבור החרדי לנוכח הבטחותיו החוזרות ונשנות של הרמטכ"ל היוצא אהוד ברק "לגייס את החרדים"; זאת אף שהיו אלו הבטחות סרק, שלא מומשו במבחן המציאות.

כאשר הוקמה המסגרת החרדית הצבאית והוכיחה עצמה, היו לה שתי משמעויות: האחת, נוצר רושם כאילו הציבור החרדי זרק עצם גדולה לאלו שדרשו לגייס את החרדים, ובכך סייע גיוסנו להפחית משמעותית את עוצמת האש שהופנתה כלפיהם. והשנייה, נוצר פתרון אמיתי לכל מי שלא מוצא את עצמו בעולם הישיבות או בחר מרצון באפשרות להתגייס. המדינה הבינה שיש רצון טוב ואמיתי מצד הציבור החרדי לגייס את אלו שאינם לומדים, ולכן באה הממשלה לקראת החרדים ובתמורה הכשירה את חוק טל כמחווה של רצון טוב.

באחד הראיונות של טומי לפיד ברדיו הוא השתלח בחרדים ותקף את בחורי הישיבות שלא מתגייסים לצה"ל. גאולה כהן, שהיתה איתו בשידור, סתרה את דבריו באומרה שיש בידיה עיתון המספר על יחידה שהקימו השבוע במיוחד למען החרדים, ושהדבר מוכיח שהחרדים כן מתגייסים. לפיד לא ידע מה להשיב לה והחליף נושא. לקראת הבחירות ערך סיור בכניסה לרכבת מרכז בתל אביב. ניגשתי אליו עם המדים והצגתי עצמי כבוגר המחזור הראשון של היחידה. הוא התעניין והסביר כמה זה חשוב. סברתי בפניו ש"רב המאחד על המפלג", ולחצנו ידיים. לסיום אמר בקולו הייחודי, "אם כל החרדים היו כמוך - אני הייתי מובטל".

צבי טל אמנם הציג מתווה כנוע ורופס, והוועדה שבראשה עמד נכשלה במבחן המציאות; אבל הוא הצליח לעורר את דעת הקהל בעניין הצורך למצוא פתרון אמיתי לסוגיית גיוס החרדים ולהוביל את הממשלה לאתר מתווה חדש. הכישלון של ועדת טל הוא בעצם הניצחון של כולנו, שכן שני עשורים אחרי שחוק טל התקבל בכנסת, הוקמו בצה"ל 15 יחידות הומוגניות לחרדים, ושני גדודים לוחמים הצועדים בדרך לחטיבה חרדית - לתפארת מדינת ישראל.

הכותב הוא מחבר הספרים "חרדים לגורלם" ו"החרדים החדשים", חבר הוועדה לשוויון בנטל, ממייסדי הנח"ל החרדי, חוקר ומרצה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דוד זולדן

הכותב הוא חבר הוועדה לשוויון בנטל, ממייסדי הנח"ל החרדי, חוקר ומרצה

כדאילהכיר