"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חשיפת המסרונים של ישועה

החוטים בתיק 4000 הולכים ונפרמים, והפרקליטות מתבזה מול השופטים

ההודעות שהפרקליטות "שכחה" להעביר לסנגוריו של אלוביץ' חשפו מציאות מדהימה: יצחק הרצוג, יריבו הגדול של נתניהו בזמנו, נהג להכתיב לאתר "וואלה!" כותרות לכתבות • איך כל זה מסתדר עם הטענה המרכזית של התביעה לקשר "חריג" בין נתניהו ל"וואלה!" ולסיקור אוהד? לליאת בן ארי הפתרונים - או שלא • דעה

,עודכן
0השמעה
אילן ישועה בבית המשפט, בשבוע שעבר, צילום: אורן בן חקון

ב-4 באפריל האחרון נשאה עו"ד ליאת בן-ארי, התובעת הראשית במשפט ראש הממשלה, את נאום הפתיחה של הפרקליטות בתחילת שלב ההוכחות במשפט. ההכנות לנאום לוו ברעש וצלצולים מצד כתבי המשפט, שחלקם חוטאים לתפקידם ומשמשים בפועל כשופרות הפרקליטות, משל היה מדובר ב"נאום המלך" של ג'ורג' השישי בתחילת מלחמת העולם השנייה.

בבוקר נאומה של בן-ארי פרסמתי מאמר ("גם נאום דרמטי לא ימלא את החורים") שהתמקד בחורי הענק בתזה הבסיסית של הפרקליטות - לפיה נתניהו העביר בקשות סיקור בקנה מידה חריג באתר וואלה בתמורה למתן הטבות רגולטוריות לבעלים שאול אלוביץ'.מדובר כאמור בתקדים עולמי בעולם המשפט, שבו לראשונה סיקור תקשורתי נכלל כמרכיב בעבירת שוחד של פוליטיקאי.

ראש הממשלה נתניהו בדיון ההוכחות בבית המשפט בי-ם // צילום: יוני ריקנר, רויטרס

אם פספסתם,המילה המרכזית שעליה יקום וייפול דבר בתיק זה היא "חריגות"- האם יחסי הגומלין בין נתניהו לאלוביץ' היו כה חריגים, עד כדי הפללתם במסגרת עבירת שוחד. למרבה התדהמה, עוד בטרם החל שלב ההוכחות במשפט, כבר היה ידוע שבפרקליטות לא טרחו ליצר מדד כלשהו שיקבע מהי אותה "נורמה" שהחריגה ממנה חוצה את הסף הפלילי.

בנימין נתניהו,יונתן זינדל, פלאש 90

בדרך זו הפרקליטות ושופרותיה בתקשורת תמיד יכלו לפזר מסך עשן סמיך במיוחד: בכל פעם שהוכח כי נתניהו זכה דווקא לסיקור עוין ביותר בוואלה (על פי בדיקות של האתרים מידה, גלובס והעין השביעית, ג"צ), בתקופת בחירות 2015 המככבת בכתב האישום - נאמר באולפנים כי "היה יכול להיות יותר גרוע", ובכלל, הבעיה היא ב"פתיחת דלת/חלון" של ראש הממשלה לאתר חדשות "מוביל". כלומר, "בזכות" ההטבות שהעניק לכאורה לאלוביץ', נתניהו זכה לפריבילגיה שלא הייתה שמורה לפוליטיקאים אחרים.

היום (שלישי),במסגרת חקירתו הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה (ע"י עו"ד מיכל עוזר-רוזן, הסנגורית של איריס אלוביץ', ג"צ) -מסתמן כי הפרקליטות הגדילה לעשות והסתירה לכאורה ראיות המוכיחות את הקשר ההדוק בין ישועה לפוליטיקאים בכירים אחרים, באופן השומט את הקרקע מתחת לתזת ה"פניות החריגות" של נתניהו, ובתוך כך חושף שקר בוטה של ישועה לבית המשפט כי לא התערב לכאורה בענייני פוליטיקאים אחרים.

הרצוג // צילום: אורן בן חקון,

מדוברבתכתובות שהתנהלו בין ישועה ליו"ר המחנה הציוני לשעבר, יצחק הרצוג - יריבו הישיר של נתניהו בקרב על ראשות הממשלה בבחירות 2015. ישועה יוצא מגדרו לסייע להרצוג ("בכל עת ללא היסוס", כפי שהוצג בהתכתבות בבית המשפט, ג"צ) – ואפילו כשבילה בחופשה בהוואי, ישועה הנחה את העורך להעלות כותרת שהוכתבה על ידי הרצוג נגד יריבתו בפריימריז בזמנו שלי יחימוביץ' (שאף זכתה לכינוי גנאי מעליב מהרצוג – "כלבה", ג"צ).

למרבה הפלא,התכתבויות אלו הגיעו לידי ההגנה "בטעות" רק לפני כחודש, במהלך החקירה הראשית של ישועה. השופטים נדהמו כיצד חומר דרמטי שכזה סווג כלא רלוונטי ושאלו את הפרקליטות האם ישנם חומרים קריטיים נוספים שלא הגיעו לידי ההגנה. תגובת התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, הייתה: "לא יודעת לענות". בלתי נתפס.

זה לא הכל: בדיונים התברר גם כיישועה ערך לפחות 14 מפגשים במצטבר עם פוליטיקאים שונים (כחלון, בנט, ליברמן, דליה איציק ועוד, ג"צ) - אך אף לא מפגש אחד בודד עם נתניהו. כלומר ה"חריגות" דווקא נוטה לצד השני של המשוואה - נגד נתניהו. ישועה גם אישר כי הזוג אלוביץ' מנע פרסום כתבות שליליות על כחלון, כי חששו מהשר לשעבר.

לישועה היה מניע אישי לסייע לאילן שילוח, בתמורה לסידור עבודה לקרובי משפחתו ובכסף ממשי שהרוויח מהנפקת חברתו - כ-400 אלף דולר

סוגיה "חריגה" נוספת נוגעת לטייקון הפרסום אילן שילוח: ישועה הודה כי דאג לסיקור אוהד לשילוח בשל תקציבי הפרסום הגבוהים שהשקיע באתר, כמו גם חברותו עם בנו של אלוביץ' – אך לישועה היה גם מניע אישי לסייע לשילוח. בנו עבד אצל שילוח, ואתמול התברר כי ישועה ובנו גם גרפו רווח של 400 אלף דולר מהנפקת חברה של שילוח – כלומר סיקור אוהד בתמורה לסידור עבודה משפחתי וכסף ממשי.

ליאת בן־ארי,גדעון מרקוביץ'

התמונה הרחבה מתבהרת: הפרקליטות התפארה כי העמידה סוללה של 40 עורכי דין כדי להגיש את כתב האישום נגד נתניהו - אך היגיון בריא של איש אחד היה מונע ממנה להתבזות בתיק הדגל שלה, במשפט אולי החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. משפט נתניהו אמנם רק בתחילתו, אך כבר עתה, כשעד התביעה המרכזי קורס מעל דוכן העדים, יחד עם התזה הבסיסית של התביעה – נשאלת השאלה אם השופטים יאזרו את האומץ להודות שהתיק העומד בפניהם נתפר ברשלנות – והחוטים רק הולכים ונפרמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר