החוטים בתיק 4000 הולכים ונפרמים, והפרקליטות מתבזה מול השופטים

ב-4 באפריל האחרון נשאה עו"ד ליאת בן-ארי, התובעת הראשית במשפט ראש הממשלה, את נאום הפתיחה של הפרקליטות בתחילת שלב ההוכחות במשפט. ההכנות לנאום לוו ברעש וצלצולים מצד כתבי המשפט, שחלקם חוטאים לתפקידם ומשמשים בפועל כשופרות הפרקליטות, משל היה מדובר ב"נאום המלך" של ג'ורג' השישי בתחילת מלחמת העולם השנייה.

בבוקר נאומה של בן-ארי פרסמתי מאמר ("גם נאום דרמטי לא ימלא את החורים") שהתמקד בחורי הענק בתזה הבסיסית של הפרקליטות - לפיה נתניהו העביר בקשות סיקור בקנה מידה חריג באתר וואלה בתמורה למתן הטבות רגולטוריות לבעלים שאול אלוביץ'.מדובר כאמור בתקדים עולמי בעולם המשפט, שבו לראשונה סיקור תקשורתי נכלל כמרכיב בעבירת שוחד של פוליטיקאי.

אם פספסתם,המילה המרכזית שעליה יקום וייפול דבר בתיק זה היא "חריגות"- האם יחסי הגומלין בין נתניהו לאלוביץ' היו כה חריגים, עד כדי הפללתם במסגרת עבירת שוחד. למרבה התדהמה, עוד בטרם החל שלב ההוכחות במשפט, כבר היה ידוע שבפרקליטות לא טרחו ליצר מדד כלשהו שיקבע מהי אותה "נורמה" שהחריגה ממנה חוצה את הסף הפלילי.

בדרך זו הפרקליטות ושופרותיה בתקשורת תמיד יכלו לפזר מסך עשן סמיך במיוחד: בכל פעם שהוכח כי נתניהו זכה דווקא לסיקור עוין ביותר בוואלה (על פי בדיקות של האתרים מידה, גלובס והעין השביעית, ג"צ), בתקופת בחירות 2015 המככבת בכתב האישום - נאמר באולפנים כי "היה יכול להיות יותר גרוע", ובכלל, הבעיה היא ב"פתיחת דלת/חלון" של ראש הממשלה לאתר חדשות "מוביל". כלומר, "בזכות" ההטבות שהעניק לכאורה לאלוביץ', נתניהו זכה לפריבילגיה שלא הייתה שמורה לפוליטיקאים אחרים.

היום (שלישי),במסגרת חקירתו הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה (ע"י עו"ד מיכל עוזר-רוזן, הסנגורית של איריס אלוביץ', ג"צ) -מסתמן כי הפרקליטות הגדילה לעשות והסתירה לכאורה ראיות המוכיחות את הקשר ההדוק בין ישועה לפוליטיקאים בכירים אחרים, באופן השומט את הקרקע מתחת לתזת ה"פניות החריגות" של נתניהו, ובתוך כך חושף שקר בוטה של ישועה לבית המשפט כי לא התערב לכאורה בענייני פוליטיקאים אחרים.

מדוברבתכתובות שהתנהלו בין ישועה ליו"ר המחנה הציוני לשעבר, יצחק הרצוג - יריבו הישיר של נתניהו בקרב על ראשות הממשלה בבחירות 2015. ישועה יוצא מגדרו לסייע להרצוג ("בכל עת ללא היסוס", כפי שהוצג בהתכתבות בבית המשפט, ג"צ) – ואפילו כשבילה בחופשה בהוואי, ישועה הנחה את העורך להעלות כותרת שהוכתבה על ידי הרצוג נגד יריבתו בפריימריז בזמנו שלי יחימוביץ' (שאף זכתה לכינוי גנאי מעליב מהרצוג – "כלבה", ג"צ).

למרבה הפלא,התכתבויות אלו הגיעו לידי ההגנה "בטעות" רק לפני כחודש, במהלך החקירה הראשית של ישועה. השופטים נדהמו כיצד חומר דרמטי שכזה סווג כלא רלוונטי ושאלו את הפרקליטות האם ישנם חומרים קריטיים נוספים שלא הגיעו לידי ההגנה. תגובת התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, הייתה: "לא יודעת לענות". בלתי נתפס.

זה לא הכל: בדיונים התברר גם כיישועה ערך לפחות 14 מפגשים במצטבר עם פוליטיקאים שונים (כחלון, בנט, ליברמן, דליה איציק ועוד, ג"צ) - אך אף לא מפגש אחד בודד עם נתניהו. כלומר ה"חריגות" דווקא נוטה לצד השני של המשוואה - נגד נתניהו. ישועה גם אישר כי הזוג אלוביץ' מנע פרסום כתבות שליליות על כחלון, כי חששו מהשר לשעבר.

לישועה היה מניע אישי לסייע לאילן שילוח, בתמורה לסידור עבודה לקרובי משפחתו ובכסף ממשי שהרוויח מהנפקת חברתו - כ-400 אלף דולר

סוגיה "חריגה" נוספת נוגעת לטייקון הפרסום אילן שילוח: ישועה הודה כי דאג לסיקור אוהד לשילוח בשל תקציבי הפרסום הגבוהים שהשקיע באתר, כמו גם חברותו עם בנו של אלוביץ' – אך לישועה היה גם מניע אישי לסייע לשילוח. בנו עבד אצל שילוח, ואתמול התברר כי ישועה ובנו גם גרפו רווח של 400 אלף דולר מהנפקת חברה של שילוח – כלומר סיקור אוהד בתמורה לסידור עבודה משפחתי וכסף ממשי.

התמונה הרחבה מתבהרת: הפרקליטות התפארה כי העמידה סוללה של 40 עורכי דין כדי להגיש את כתב האישום נגד נתניהו - אך היגיון בריא של איש אחד היה מונע ממנה להתבזות בתיק הדגל שלה, במשפט אולי החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. משפט נתניהו אמנם רק בתחילתו, אך כבר עתה, כשעד התביעה המרכזי קורס מעל דוכן העדים, יחד עם התזה הבסיסית של התביעה – נשאלת השאלה אם השופטים יאזרו את האומץ להודות שהתיק העומד בפניהם נתפר ברשלנות – והחוטים רק הולכים ונפרמים.