אפשר להסביר בק"ן טעמים את הסיבות להותיר את המאחז הבדואי הבלתי חוקי חאן אל־אחמר על כנו ולא לפנותו. הרי הלחץ הבינלאומי היה כבד מנשוא. באירופה רתחו. באו"ם תקפו. ערביי ישראל, שגם כך מחוממים על חוק הלאום, זעמו. כבר מהרגע הראשון טענו ראשי האופוזיציה אצלנו שהנזק שבפינוי רב מהתועלת שבהשארתו על הקרקע. לכן מיהרו לברך כשנודע להם כי נתניהו החליט במפתיע להפוך את החלטתו.
לזה שהמערכת הדיפלומטית והבינלאומית מכתיבה מהלכים שקשה להסביר, כבר התרגלנו. האינטרסים של אירופה ושל שאר מדינות העולם אינם האינטרסים של ישראל. במקרים רבים האינטרסים אפילו ממש הפוכים. האמת שגם למציאות שהשמאל מאמץ תכתיבים בינלאומיים ומציגם כאינטרס ישראלי, כבר התרגלנו. רק למדיניות אוזלת היד של נתניהו טרם התרגלנו.
כי האמת הפשוטה הפוכה ב־180 מעלות. ההחלטה שלא לפנות את חאן אל־אחמר היא שגורמת נזק בינלאומי - ולא להפך.
כניעתו היא לא פחות מאשר פגיעה בריבונות // צילום: EPA
קבל עם ועולם חושפת מדינת ישראל שהחלטותיה פריכות והפכפכות. שגם בעמדה הנחרצת ביותר, בנוגע לעניין פנימי לגמרי של אכיפת חוק, ואפילו אחרי אישור בג"ץ, מתכופפת הממשלה אל מול קומץ מנהיגי מדינות וגורמים דיפלומטיים רק מפני שעיקמו את פרצופם לעומתנו. וזה לא רק זה. לא מדובר פה רק בנזק בינלאומי, אלא בפתיחת חזית מול השכל הישר.
אין הסבר אמיתי לשאלה מדוע מדינה אינה יכולה להדוף בקלות את אלה המבקשים שלא תאכוף את החוק בתחומה. הכניעה של נתניהו היא לא פחות מאשר פגיעה בריבונות. קשה לאמוד כעת את הנזק, אבל לא מן הנמנע שהוא יתברר כקשה מנשוא. השיעור שלימד נתניהו את העולם הוא שאין לו מילה. שגם חזות של תוקף ועוצמה שעטה על עצמו ניתן לקלף ולקפל, ואפילו בלי קושי רב מדי.
זה לא סוד שישראל עומדת בתקופה זאת בפני אתגרים ביטחוניים אדירים, נתניהו עצמו מזכיר לנו זאת כמעט בכל נאום. לכן העמידה בתוקף, במיוחד בעת הזאת וכנראה יותר מבעבר, היא נכס קיומי. לא פחות. אם יתגלה שמדובר בסך הכל בתחפושת, תהיה זו הקרבת נכס אסטרטגי על מזבח הדיפלומטיה והפתלתלות המדינית.
ראש הממשלה יודע זאת. לכן כינס בבהילות את הקבינט שישמש לו שכפ"ץ מפני הביקורת שתנחת עליו. אבל השאלה כלפי מדיניות הרפיון שהכתיב נותרת בעינה.
איך מי שמצליח לעמוד איתן מול אירופה (ובממשל הקודם גם מול הבית הלבן) בנושא האיראני, לעמוד מול ולדימיר פוטין בזירה הסורית, ומול שאר העולם בסוגיות אסטרטגיות רבות אחרות, עומד כעת כנוע, מוכתב וחלש כל כך?
גם צביעות האופוזיציה זועקת לשמיים. כל כך הרבה מילים נוקבות ונחושות דיברו שם בשנה האחרונה על הצורך בשמירה על החוק ואכיפתו. הם, שרוממות שלטון החוק בגרונם ובית המשפט העליון חקוק על לוח ליבם, מברכים כעת על הפרת חוק בוטה ועל רמיסת כל הגורמים האכיפתיים והמשפטיים שהורו על המהלך ובירכו עליו.
מתברר שגם חוק וסדר הם בסך הכל עניין של פוליטיקה. הרי איש מהם לא ביקש להגיע עם מתיישבי יו"ש, שבתים רבים שלהם נחרבו תחת דחפורי בג"ץ, להסדר או לעיכוב הפינוי. כדאי לזכור זאת בפעם הבאה שיצווחו נגד הממשלה על הפגיעה בדמוקרטיה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו