"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בכיר בירושלים חושף: "רק מדינה יכולה לעמוד מאחורי המתקפה על אתרי הממשלה"
ההערכה היא שמתקפת הסייבר בוצעה בידי מדינה עם מערך טכנולוגי מפותח, למשל איראן • למרות ההיקף הרחב, הנזקים לא היו משמעותיים: "כמו פיגוע התאבדות שסוכל"
הערכה: "הגורם מאחורי מתקפת הסייבר - מדינה"| צילום: GettyImages

בכיר בירושלים חושף: "רק מדינה יכולה לעמוד מאחורי המתקפה על אתרי הממשלה"

ההערכה היא שמתקפת הסייבר בוצעה בידי מדינה עם מערך טכנולוגי מפותח, למשל איראן • למרות ההיקף הרחב, הנזקים לא היו משמעותיים: "כמו פיגוע התאבדות שסוכל"

,עודכן
0השמעה

תקיפת הסייבר שהביאה לשיתוק אתרי הממשלהביום שני האחרון נעשתה על ידי "גורם עוצמתי שאיננו האקר יחיד או כמה האקרים בודדים", כך לדברי גורמים בכירים בישראל.

ההערכה היא כי אותו גורם עוצמתי הוא אחת ממדינות העולם שיש להן מערך סייבר התקפי מפותח, ובהן איראן. עם זאת, ייתכן שגורמים אחרים עמדו מאחורי האירוע. מרשות התקשוב נמסר כי המקרה עדיין בבדיקה.

מתקפת הסייבר האחרונה היא אחת הנרחבות שהיו בישראל. לדברי הגורמים, אף שההתקפה השביתה מספר גדול של אתרי ממשלה, היא לא חמורה במיוחד מכיוון שנזקיה לתפקוד השוטף של המדינה לא היו גדולים. להשוואה - ההתקפה על ביה"ח הלל יפה בחודש אוקטובר האחרון, ששיתקה את פעילותו, נחשבת לחמורה יותר. "הרציפות התפקודית נשמרה", אמר הגורם הממשלתי. לדבריו, "האירוע הוא כמו מחבל מתאבד שנתפס כשיצא לדרך לכיוון מרכז ישראל, ולא הצליח לבצע את הפיגוע".

צילום מסך של אתר ממשלתי,צילום: צילום מסך

ממצאים ראשונים העלו כי היתה פרצת אבטחה בשתיים מספקיות האינטרנט שמספקות שירותים לממשלה. בתוך זמן קצר יחסית אותרה הפרצה והאתרים חזרו לעבוד. גורם ממשלתי ציין כי הופקו כבר הלקחים מהאירוע, וכי מסקנות נוספות יהיו בהמשך.

כזכור, בחודש אוגוסט האחרון קיימו מערך הסייבר הלאומי ומשרד התקשורת תרגיל היערכות להתקפת סייבר, שהיה במתכונת דומה לאירוע שלשום. גורמים בממשלה אומרים על רקע ההתקפה כי "בישראל כל הזמן מפיקים לקחים, בין היתר גם בעקבות מתקפות הסייבר הרוסיות לכאורה באוקראינה במסגרת הלחימה בין שתי המדינות. כחלק מאותן התקיפות, הצליחה רוסיה לפגוע בחיבוריות של אוקראינה לעולם". כמו כן, על רקע האיומים ממדינות עוינות, משרד התקשורת הודיע כי הוא מתכוון לחייב את חברות התקשורת לספק הגנה ממתקפות סייבר.

בתוך כך, שר התקשורת יועז הנדל שוחח אמש באופן דיגיטלי עם סגן ראש הממשלה והשר לטרנספורמציה דיגיטלית של אוקראינה, השר מיכאילו פדורוב. מלשכת הנדל נמסר כי "השיחה בין השניים התמקדה בנושאי תשתיות, חיבוריות וצרכיה של אוקראינה בשעה זו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו