אווירת טרום-אוסלו: תהליך ההמרה של בנט ושקד מורגש בכל פינה

כשמדינת ישראל הורסת מבנים ביהודה ושומרון מייד לאחר פיגוע, המסר המועבר בלתי ניתן להכחשה. זה נכון, ממשלות קודמות, לרבות ממשלות בראשות נתניהו, פינו מבנים. נתניהו גם לא פינה את ח'אן אל-אחמר. שמענו, הבנו, קלטנו, הפנמנו, ולא נשכח. אבל לא כך. לא אחרי פיגוע קטלני. לא בסיום שבעה. לא דקה אחרי צעדה המונית של אנשי ימין והמחנה הלאומי, מתנחלים ולא מתנחלים, חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים - בהפגנת תמיכה ענקית בהתיישבות - שבאופן טבעי הפכה גם למפגן מחאה נגד הממשלה.

יש בממשלה מי ששלפו תירוצים מביכים עד מעליבים: "זה באחריות מערכת הביטחון", או "זו החלטה של הדרג המבצעי בשטח". קשקוש. פינוי של מבנים במיקום הזה ובעיתוי הזה - זה צעד מדיני ופוליטי שממשלת ישראל, בראשות נפתלי בנט, חתומה עליו בשתי ידיים ובכוונת מכוון.

"אנחנו לא איתכם"

"אנחנו לא איתכם", הסבירה ממשלת ישראל למתיישבים ולחלוצים על ההר. ממשלת ישראל אותתה לאזרחיה, לפלשתינים ולממשלות זרות מהי עמדתה ביחס למתיישבים. אנחנו חס וחלילה לא מאשימים את הקורבן, אבל את המבנים נפנה לקול מצהלות הפלשתינים, שרושמים ניצחון תודעתי עצום. זה שבימינה יש עוד כמה חברים מעוררי רחמים, שמגרדים את הקיר בניסיון מופרך לתרץ את הפינוי המחפיר בטיעוני גנון ממשפחת "אבל ביבי הצביע בעד ההתנתקות" - מבלי שום יכולת או כוונה לתת גיבוי קונקרטי מוסרי, ערכי, פוליטי או עקרוני לפעולת הפינוי - זה רק ממחיש לאן התגלגלה ממשלת העשר-מעלות-ימינה.

לדברים יש הקשר. אנחנו בעיצומה של מתקפה תודעתית על ההתנחלויות ועל המתנחלים. "אלימות מתנחלים" היא ביטוי מכליל, שמטיל סטיגמה על כל המתנחלים. הוא הומצא וטופח בארגוני שמאל רדיקלי, ואומץ בשתי ידיים על ידי מפלגות המשתייכות לקואליציה. כן, אלה חברי מרצ, חברי הקואליציה של בנט, אלה שעל החיבור איתם אנשים כמו סילמן ואורבך מדברים במונחים של "גאולה", אלה שמלכתחילה תומכים בגלוי ובמוצהר בחרם על מוצרי התנחלויות, האנשים האלה ארגנו בכנסת ישראל כנס על "אלימות מתנחלים" - ואחר כך עוד קיימו ויכוחים בתקשורת על ההבדל בין "מתנחלים" עם או בלי ה"א הידיעה.

ממשלה עוינת מתנחלים

השר לביטחון הפנים, איש מפלגת העבודה, חוזר על הביטוי ועוד מתרברב בכך שדן בסוגיה עם תת-מזכיר המדינה האמריקנית, ואז מטיח במי שמבקרים את הרפש הזה שהוא "מציב מראה". בהמשך יגיע דיווח על "עסקת גנץ-בר-לב", שבמסגרתה שר הביטחון יקצה כוח אדם לטובת טיפול באלימות של גורמים קיצוניים במחוז ש"י. מה עושים בנט ושקד? מצייצים. זה מה שנשאר להם.

וזה אולי הסימן הכי מבשר רעות: גיבורי הימין לשעבר עומדים כיום בראשות הממשלה העוינת ביותר כלפי המתנחלים וההתנחלויות מאז ממשלות שרון-אולמרט-לבני. אלה לא סתם מילים, וכמו שאנחנו רואים, המילים האלה מתחילות להתגבש ליחס ממסדי רשמי ולפעולות. לאווירה ולעיצוב תודעה יש משמעות, יש הכנת דעת קהל, וכרגע ממשלת ישראל מסמנת את המתנחלים כאשמים באלימות ביהודה ושומרון, כלומר: כבעיה המונעת מכולנו שקט, שלום, שגשוג ושלווה.

אלה בדיוק המהלכים התודעתיים שאפשרו את ההתנתקות ואת אוסלו: קודם כל לסמן את המתנחלים כבעיה לאומית, לבודד אותם, לייצר ניכור ציבורי כלפיהם, להצביע עליהם כאשמים באלימות ובגזל ובשאיבת משאבים - ואז אפשר בקלות למכור לציבור מהלך אסטרטגי דמוי התנתקות, שלא רק יגשים איזו פנטזיה שמאלנית על פינוי שטחים, אלא גם "ילמד את המתנחלים לקח" - בדיוק כמו שכתב יאיר לפיד אחרי ההתנתקות.

עבאס מרוצה מבנט

אז בנט ושקד מצייצים את עצמם לדעת נגד עמר בר-לב, למשל, אבל בלב ובראש הם לחלוטין איתו. הנה, השבוע חזר נפתלי בנט על הנרטיב הכוזב שמופץ פה על ידי השמאל ביחס לשומר החומות: ההתקוממות האלימה של ערביי ישראל, כלומר הלינצ'ים הרצחניים שהותירו יהודים הרוגים ופצועים קשה, מעשי הוונדליזם, האלימות, השחתת הרכוש, הצתת המכוניות, ההתעללות הסאדיסטית בחרדים בירושלים - ימי האימה והזעם שחווינו פה בזמן מבצע שומר החומות - הם תוצר של הזנחה, אפליה ופערים.

במילים אחרות, נפתלי בנט קיבל לחלוטין, ובהכנעה, את הנרטיב של עמר בר-לב, אימץ לחלוטין את הקו הנפסד שמאשים את הקורבן באלימות המופנית כלפיו - בדיוק כמו אחרי הפיגוע בחומש - והכי גרוע: מכחיש את הממד הלאומני.

אם מה ש"התפוצץ לנו בפרצוף" בשומר החומות זו ההזנחה - ולא ההסתה במסגדים, ההקצנה הלאומנית, הסכסוך הישראלי-ערבי הישן והטוב - הרי ברור מי אשם וברור גם מה צריך לעשות: להשקיע עוד כסף ומשאבים ולהיעתר לכל קפריזה של רע"מ. שהרי הכל עכשיו הוא "טיפול בהזנחה" הציונית הפושעת - ומה לא עושים בשביל לשמור על עבאס מבסוט. אפילו נעצור נטיעת עצים בנגב. קראתם היטב: מנסור עבאס דרש וקיבל - קרן קיימת לישראל עוצרת נטיעות בנגב.

ואז מגיעה הפגישה של שר הביטחון ואבו מאזן בראש העין - שנערכה, כמובן, באישורו של בנט. כן, כן, בנט, שהפגין בעבר כל כך הרבה זעזוע וכעס כשכל בכיר ישראלי נפגש עם האיש, שלטענתו "מעודד רצח ישראלים ומשלם קצבה למשפחות רוצחיהם". אבל בנט של סוף 2021 הוא לא רק מומר - הוא פשוט חלש. אם לא יאשר לבני גנץ מפגש ניצחון היסטורי בראש העין - אין לו ממשלה. ואם אי אפשר לנצח אותם - עדיף כבר להצטרף.

"אי אפשר להתקדם בגלל הרכב הממשלה", יגיד שר הביטחון לאבו מאזן - כלומר יש בממשלת ישראל הנוכחית רצון גדול להתקדם, צריך רק לרכך כמה אנשים. את מי, למשל? את איילת שקד, שלפתע מקבלת מחמאות ותשבחות מהפלשתינים. עבאס מרוצה מבנט; הרש"פ מבסוטה משקד. חצי שנה עברה, ותהליך ההמרה מורגש בכל פינה: בנט ושקד מחלישים את המתנחלים, ומחזקים את הפלשתינים. תחזיקו חזק: האוסלו שלכם חזר.