כיהודים וכישראלים הימים האלה נראים לנו לא פחות מהזויים. איראן, מדינת טרור המהווה ציר רשע גלובלי, שוב עושה צחוק מהעולם. קשה לראות מהצד את ההשתדלות המנומסת מצד ארה"ב ואירופה להגיע להסכם עם איראן, גם במחיר של סיכון קיומי לישראל.
המלמולים שאנחנו שומעים מאירופה על מתן הזדמנות לאיראן למצות את המו"מ, והעמימות האמריקנית כלפי ישראל בכל הנוגע לסוגיה זו - מהווים תמרור אדום חזק לירושלים. הסרת הסנקציות תזרים מיליארדים לקופה של משמרות המהפכה לטובת מעבר למדינת גרעין, ומסוכן לא פחות, לניפוח החזה שלהם לקראת פעולה צבאית רב־חזיתית כנגד ישראל.
"יש תחושת בהילות": הצהרת נציג האיחוד האירופי בתום יום הדיונים הראשון בווינה // צילום: ארז לין
המלחמה הבאה שתיפתח מהצפון לא תהיה מלחמת לבנון השלישית, אלא מלחמת איראן הראשונה. האיראנים מתכננים לתקוף את ישראל משש זירות: לבנון, סוריה, עזה, יהודה ושומרון, זירה בתוך המדינה של חלק מערביי ישראל, וטילים ארוכי טווח מאיראן ומתימן. זו תהיה עדיין מלחמה קונבנציונלית, אך לא פשוטה כלל.
עד היום הצליחה איראן להקים ציר רשע אזורי באמצעות הקמת טבעת של דיוויזיות חמושות סביב מדינת ישראל. למעשה, טהרן מייצרת לוחמה שנוחה לה, הרחק מהגבול שלה. מאות אלפי טילים איראניים פזורים בגבולות הנושקים לישראל, והם מופעלים מפעם לפעם בהתאם לאינטרסים של טהרן. מודל העבודה האיראני הוא לבנות רשת ביטחון בדמות חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור אחרים.
לשנות את המשוואה
ולכן הגיע הזמן לשנות את המשוואה. כל טיל שייצא מלבנון - הכתובת שלו היא בטהרן. נגמרו ימי החסינות של האיראנים. הם צריכים לשלם מחיר בבית, בטהרן ובכל מקום שיקר להם.
לכן הדיונים היום בווינה אינם מספרים את כל הסיפור של איראן. לא מדובר בגרעין כן או גרעין לא - מדובר במדינת טרור בעלת צמא להתפשט ולשלוט בעולם תוך הכחדת תרבות המערב. המערב הוא תמיד האחרון להבין זאת, לצערי.
אני ברמה האישית, כאיש ציבור וכאזרח ישראלי - לא יכול להביט מהצד. אני אצא מחר לארה"ב לנסות ולהעיר את וושינגטון מהתרדמת. אני אקיים מסע הסברה שבמסגרתו אפגוש בכירים בבית הנבחרים ובסנאט, מובילי דעת קהל ועיתונאים. כל אחד מאיתנו צריך לגייס את כל מה שיש לו כדי שנשפיע. חלון ההזדמנויות עלול להיסגר ומהר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו