ארצות הברית לוחצת על ישראל לחזרה משותפת לחברות באונסק"ו

ממשל ביידן לוחץ על ישראל לחדש את חברותה בארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, אונסק"ו - כך נודע ל"ישראל היום".

הנושא הועלה פעמים רבות בשיחות שקיימו בכירים בממשל עם עמיתיהם הישראלים, ובכלל זה במפגשים שקיימה בשבוע שעבר בישראל שגרירת ארה"ב לאו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד. ישראל הודיעה על פרישה מאונסק"וב-2017, ימים ספורים לאחר שארה"ב עשתה זאת. הנימוק היה שורת החלטות אנטי-ישראליות של הארגון, ובראשן ההכרזה על מזרח ירושלים כשטח כבוש. בישראל ציינו אז כי לא מתקבל על הדעת ששליטת ישראל במקום כמו הכותל תוגדר על ידי האו"ם כ"כיבוש".

בשונה מגישת הנשיא טראמפ, ממשל ביידן דוגל בשיתופי פעולה עם האו"ם ומוסדותיו - ואחד הצעדים שארה"ב מעוניינת בהם היא חזרה לחברות מלאה באונסק"ו. אלא שבכל הנוגע לחזרה לשורות אונסק"ו - ניצב בפני הממשל מכשול משמעותי: החוק האמריקני קובע כי ארה"ב לא תעביר מימון לסוכנויות או"ם שקיבלו לשורותיהן את הרשות הפלשתינית כמדינה חברה – צעד שאונסק"ו עשתה לקול מחאותיהן של ארה"ב וישראל.

לקריאת הכתבה באנגלית >>

בשל הפסקת החברות, חדל הממשל מהעברת תקציב לאונסק"ו - ובשל קבלת הפלשתינים לארגון, ארה"ב אינה יכולה לשלם את חובות דמי החברות שלה בארגון - שכבר הצטברו לסכום של כ-500 מיליון דולר. כדי להתגבר על שני המכשולים, מעוניין הממשל להעביר חקיקה חדשה - אך לשם כך נדרש לו רוב בקונגרס.

במצב הפוליטי הנוכחי של הממשל, עבור חוק מסוג זה לא יימצא רוב - ומכאן הפנייה לישראל. בממשל סבורים שאם ישראל תסכים לחזור לארגון של האו"ם, ההתנגדות בקרב הרפובליקנים בקונגרס תהיה רכה יותר, ולחוק שיאפשר את התשלומים לאונסק"ו יימצא רוב. בישראל לא הגיבו עד כה לפניות האמריקניות.

כבר ב-2016 היה זה שר החינוך דאז, נפתלי בנט, שהודיע על הפסקת הפעילות המקצועית עם הארגון. "אונסק"ו נותן רוח גבית לטרור", כתב אז מי שמכהן היום כראש הממשלה. "מי שנותן פרס לתומכי ג'יהאד בירושלים בשבוע שבו נרצחו שני יהודים בעיר, יכול חלילה להיות הבא בתור. העולם המערבי צריך לעמוד מול אונסק"ו, ונגד פרס לטרור. ניתוק ירושלים מישראל יהיה אבן דומינו שתפגע בסוף בכל העולם המערבי".