מדוע בחירת ראיסי יכולה להתברר כ-"טובה ליהודים"

עברו שבועיים מבחירת ראיסי לנשיא וחשוב לנתח השפעות אפשריות של בחירתו על המדיניות האיראנית ולקבוע , סובייקטיבית, אם היא "טובה ליהודים". ההשפעה כוללת שינויי מאקרו במדיניות ושינויים אופרטיביים שישפיעו מיידית, בדגש על המו"מ המתנהל בווינה על החזרה להסכם הגרעין הישן והפגום ועל קיום המחויבויות האיראניות לפיקוח סבא"א על תוכנית הגרעין.

רפאל גרוסי, מנכ"ל סבא"א, שאיבד את סבלנותו מול סחטנותה של איראן, פרסם בתחילת החודש דו"ח חריף וטען שאיראן לא ענתה על שאלות הסוכנות ולא הצליחה להסביר את עקבות האורניום שנמצאו בשלושה אתרים. גרוסי דרש שקיפות מלאה, על מנת שלסוכנות יהיו תשובות מספקות שיבטיחו כי תוכנית הגרעין של המדינה לא מיועדת לצרכים צבאיים. הוא דרש מהמשטר "לצאת נקי" על פעילויות העבר, ולאפשר את פעילות הפיקוח מולם, כנדרש בהסכמים שאיראן חתומה עליהם, ללא קשר להסכם הגרעין.

לאחר פרסום הדו"ח ובחירת ראיסי, פורסם השבוע דו"ח נוסף, בו דרש גרוסי תשובות מיידיות והחזרת הפיקוח על מתקני הגרעין, בהתאם להסכם הפשרה, שפג בסוף השבוע הקודם, לפני שיפנה למועצת הנגידים, בבקשה לכינוס מיוחד של הבורד.

הודעת גרוסי והדו"חות שמוציאה הסוכנות מגיעים ברגעים קריטיים, כאשר ממשיך לנהל מו"מ מתקדם על החזרה להסכם מ-2015, ה-JCPOA. האמריקנים, בראשות רוברט מאלי, ממשיכים להסביר את חשיבות החזרה להסכם ודוהרים לחתימה בכל מחיר, למרות הצהרות גרוסי שההסכם הישן אינו רלוונטי, מכיוון שאינו מתייחס לשינויים מ-2015, למידע החדש שהתגלה, להגברת המומחיות של טהרן בפיתוח צנטריפוגות מתקדמות, ולפעילות הפיתוח של מערכת הנשק הגרעיני.

בחירת ראיסי מתסכלת את האמריקנים. עד כה התנהל המו"מ בדומיננטיות איראנית מוחלטת בה האמריקאים מחלקים "גזרים", ללא מקלות וללא תמורות מצד האיראנים, שדורשים עוד ויתורים ומקבלים כמעט הכל. עם בחירתו של ראיסי וההערכות שלא ייחתם הסכם לפני החלפת הנשיא, ברור שהדרישות האיראניות יגדלו וההתקדמות להסכם תואט מאוד. מהמידע המודלף מווינה עולה לדוגמא כי האמריקנים דרשו להוסיף מסמך צד על הגבלות בפיתוח טילים עם פוטנציאל לנשיאת ראש נפץ גרעיני, רוחאני הסכים לדון, אבל ראיסי פסל את הרעיון. אנשי ראיסי הקימו ועדה לבחינת ההתקדמות בשיחות והגיעו למסקנה המדהימה שהצוות האיראני היה "חלש".

למי שמאמין שהחזרה להסכם הגרעין הישן היא טעות קשה, אלו בשורות טובות והסיבה הראשונה מדוע יכול להיות שיתברר כי בחירתו של ראיסי "טובה ליהודים".

הסיבה השנייה מבוססת על אופיו של ראיסי, עברו העקוב מדם ודעותיו על "השטן הגדול והקטן - ארה"ב וישראל". כמו אחמדינגא'ד בזמנו, עם ראיסי אין חיוכים מזויפים למערב ואין אשליות, הוא מצהיר על עמדותיו הברורות ויהיה קשה לטעון שצריך להתייחס לאיראן ולמעשיה בסלחנות.

הסיבה השלישית אינה מובטחת. רבים מהעוסקים במאמצים לעצור את תכנית הגרעין האיראנית, משוכנעים שהדרך היחידה תהיה החלפת המשטר. עם ראיסי כנשיא, הרפורמות שהחל רוחאני ייפסקו, מצבו של העם יורע ואולי, רק אולי, העם יתעשת, יתמרד ויחליף את המשטר. מנגד, הברוטליות שהפגין ראיסי בדיכוי מתנגדי המשטר מעמידה סימן שאלה גדול סביב אפשרות כזו, אך היא אפשרית.

אם תחת ראיסי תמשיך איראן במו"מ בווינה, אסטרטגיית ההסלמה הגרעינית, הסחיטה האיראנית והדרישה לקבל אישור להתקדם במחקר ובפיתוח הגרעיני, למרות הפרות ההסכם, תימשך בעוצמה גדולה בהרבה.

העובדה שלא יצאו דו"ח מיוחד ודרישה של המנכ"ל לכינוס בורד מיוחד, מלמדים שידם של האיראנים שוב על העליונה. גם אם בגלל האיומים מסבא"א, הוזמנו פקחים לשיחות בטהרן בשבוע הבא, על הדרכים להמשך הניטור ושיטת הפיקוח, מדובר "בשמחת עניים". בסוכנות יאמרו שהאיום עשה את שלו והאיראנים ימשיכו לחגוג. כניסת ראיסי תגביר ללא ספק את העוינות לסבא"א ולפיקוח החודרני.

מעבר לפיקוח על פעילויות ההעשרה, הבעיה היא בתוכנית לבניית מערכת הנשק. המידע מארכיון הגרעין וממצאי סבא"א באתרים באיראן חשפו כי המשטר קרוב לנשק הרבה יותר ממה שסברו. מנהלי המו"מ מתעלמים מעובדות אלו ולא לוחצים לפתרונם, כחלק מהחזרה להסכם. האיראנים מנגד, דורשים לסגור את כל החקירות, להתעלם מהממצאים שהושגו בביקורים באיראן ולא להתייחס לראיות מהארכיון. המשמעות של כניעה לדרישות האיראניות, שיתגברו לאחר בחירת ראיסי, תהיה שאין חשיבות לניטור ולאימות חסרי התקדים, כי פשוט לא עושים כלום עם הממצאים.

בישראל יש הטוענים שאסור להחמיץ הפעם את ההזדמנות להשפיע על תכני ההסכם, כפי שקרה בסיבוב הקודם, אך הם כנראה לא מודעים לעובדות. בסיבוב הקודם לא היה הסכם ולכן, למרות הסיכוי הקטן להשפיע, זה היה נכון להיכנס לדיונים עם המעצמות על תוכן ההסכם וזה בדיוק מה שנעשה. צוות המומחים הישראלי, בראשות כותב המאמר, קיים עשרות פגישות עם האמריקנים והאירופים, העביר עשרות מסמכים טכניים והשפיע על תוכן ההסכם, הגם שההסכם נשאר רע מאוד. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מכיוון שלא מתקיים דיון על תוכן ההסכם והחזרה היא להסכם הישן והרע. הדיון המתקיים הוא על התשלום שיקבלו האיראנים ועל הדרך לטפל בהפרות ובהשבת המצב לקדמותו, מה שלא ניתן לביצוע.

הרעיון של כניסה למו"מ על הסכם ארוך וחזק יותר הוא אשליה ופיקציה. על ישראל להימנע מכניסה לתהליך בשלב החזרה להסכם הישן ורק אם האיראנים יפתיעו ויסכימו להיכנס למו"מ על הסכם חדש, מה שכנראה לא יקרה עם ראיסי, יהיה מקום להבהיר איך ההסכם צריך להראות מבחינת ישראל, כולל הסבר איראני על הפרות העבר.

תא"ל (מיל.) יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי בפועל של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי.