הסכם מדיני עם לבנון הוא רק כדור הרגעה זמני

ההבנות אמנם יביאו להחזרת המפונים לבתיהם ולשיקום האזור • אך מנגד, ארגון חיזבאללה יישאר גורם עוין בגבול וזרועה הארוכה של איראן - החמושה בטילים מדויקים ובכטב"מים - תמשיך לפעול ממש לצידנו

נסראללה נואם לקהל בביירות (ארכיון). צילום: רויטרס

הדילמה הישראלית הגדולה לגבי חזית הצפון היא שאלה אסטרטגית, ולפתרונה משמעות גדולה לגבי עתיד מדינת ישראל. טבח 7 באוקטובר נגרם בגלל התפיסה המוטעית לגבי חמאס ומדיניות ההכלה כלפיו שהביאה להתעצמותו הצבאית ולאיום המתמיד על גבולנו הדרומי.

מדיניות זהה עד כה כלפי חיזבאללה מביאה איום לא רק על גבולנו הצפוני אלא התעצמות בסדרי גודל שנועדו לפגוע פגיעה אסטרטגית קשה במיוחד בכל המדינה. זו הדעה הרווחת כיום (באיחור כואב) בצמרת הביטחונית והמדינית הישראלית.

ימים לפני מותה: נסראללה יצא מהבונקר לבקר את אמו

גורם הערכה ישראלי בכיר הציג לאחרונה את תרחיש המתקפה הבאה, שעיקרה לא יהיה פלישה יבשתית דוגמת הנוח'בה בגרסת כוח רדואן, אלא מתקפת טילים וכטב"מים מתואמת מכמה חזיתות. בפעם הזו באמת נצטרך כל סיוע בינלאומי שנוכל לקבל, אמר הגורם, כשעיקר האיום מצד חיזבאללה בשל הקרבה והטילים המדויקים - אבל גורמים אחרים, לרבות איראן עצמה, יצטרפו. זה יהיה הרבה מעבר ליישובי הצפון, ולמעשה כל המדינה תהיה בטווח הפגיעה. לכן הדילמה היא לא אם לפתוח במלחמה יזומה מצידנו אלא מתי. מי שמנסה לדחות את פתיחתה בכל אמצעי העומד לרשותו הוא הממשל האמריקני, בסיוע צרפתי בוטה.

טיוטת הסכם האמורה להביא להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה נמצאת בליטושים אחרונים ופחות או יותר מקובלת על כל הצדדים, כך אומר מקור אמריקני בכיר לקראת הגעתו של המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין לישראל.

לדברי המקור, עיקריה מבוססים על החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם מ־2006, כלומר הסגת כוחות חיזבאללה מצפון לליטני, עם תיקונים והרחבות בקווי רכס המאיימים ישירות על היישובים הישראליים. החידוש העיקרי שבה הוא הכוח האמור לפקח ולאכוף את ההחלטה.

מבקר כעת בישראל. הוכשטיין, צילום: רויטרס

לפי המקור מדובר בכוח בינלאומי, בשונה מיוניפי"ל הכושל, כוח שיקבל סמכויות ממועצת הביטחון, וישולבו בו גם יחידות של צבא לבנון. האמריקנים רומזים על כוח משולב מערבי/ערבי. כן משולבות הבטחות להגברת העיצומים הבינלאומיים על חיזבאללה ושלוחותיו.

בישראל ספקנים מאוד, ובצדק, לאור ניסיון העבר וההתעלמות הבוטה של חיזבאללה מההחלטות ומההסכמים הקודמים. לכן האמריקנים והצרפתים מציעים, במסגרת ההסכם, רשת ביטחון בינלאומית מבוססת על זו שהוסכמה בעבר בין מדינות האזור המתונות, ישראל וכמה ממדינות המערב. אותה רשת, שסייעה לסכל את מתקפת הטילים האיראנית באפריל. הפעם, הם מבטיחים, היא תפעל גם לנטרול איום הטילים של חיזבאללה. אבל לצד הגזר יש גם מקל - האיום המובלע הוא שאם ישראל תתקוף ללא תיאום עם האמריקנים, הסיוע הזה בהגנה על ישראל יהיה מוגבל לירי מאיראן, עיראק ותימן.

תיעוד: צה״ל תקף יעדי טרור של חיזבאללה בלבנון // דובר צה"ל

כלומר, הגנה על־תנאי על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והבסיס הקדמי של המערב במלחמתו באסלאם הפונדמנטליסטי. עבור האמריקנים מתקפה ישראלית בחודשים הקרובים תפגע קשה לא רק בסיכויי הנשיא ביידן להיבחר בשנית אלא גם באפשרות כינון הברית/הסכם עם סעודיה.

"לבנון תחזור לימי הביניים"

ההסכם הזה תלוי לא מעט בשקט אזורי, ולמעשה ממתין לסיום המלחמה בעזה כדי להוציאו אל הפועל.

בצד השני, חיזבאללה אמנם מגביר כל העת את עצימות תקיפותיו, אלא שהפרשנות הרווחת לכך הן בישראל והן בארה"ב היא שגם הוא לא שש לעימות מלא, אלא מגיב על חיסול בכיריו לצד הבעת הסולידריות עם חמאס בעזה באמצעות התקיפות.

לפי גורם ישראלי, מנהיג הארגון נסראללה קיבל לאחרונה איום מפורש כי גם הוא יגיע לרשימת החיסולים במקרה של הסלמה. האיום הזה משמש את האמריקנים בניסיונות השכנוע כלפיו לקבל את ההסכם המוצע. ישראל כבר הוכיחה את יכולתה להגיע קרוב מאוד לנסראללה.

תקיפת מחבל שזוהה במרחב א-נקורה ומבנה צבאי של חיזבאללה במרחב חנין דובר צה"ל

רבים בישראל הופתעו מהמתקפה הבוטה של שר הביטחון יואב גלנט על צרפת בהקשר למעורבותה בתיווך להפסקת אש עם חיזבאללה. להודעה, שזכתה להסתייגויות גם מישראל, שלוש סיבות. האחת - הפוליטית הפנימית. את המגעים המדיניים בסוגיה מנהלים נתניהו באמצעות השר דרמר וראש המל"ל הנגבי, גלנט לא חלק מהם ולא מעודכן בהם. השנייה - התעשיות הביטחוניות. צרפת, תוך ניצול ציני של המצב לטובת התעשיות הביטחוניות שלה, המתחרות באלה הישראליות, סגרה את שערי התערוכה הביטחונית הגדולה בפריז, "יורוסטורי", לישראלים. גלנט, שהתעשיות האלה קרובות לליבו, זעם על כך.

שלישית - גלנט צודק במידה רבה, אף שהודעתו היתה רחוקה ממינוחים דיפלומטיים מקובלים. לצרפת אינטרסים רבים בלבנון, כלכליים ואחרים, וקשר לאוכלוסייה הנוצרית בה, והיא מנסה למנוע בכל דרך, גם על חשבונה של ישראל, מלחמה בתוך לבנון. מלחמה שלפי הצהרות הבכירים הישראלים "תחזיר אותה לימי הביניים".

צרפת, נזכיר, היתה השושבינה העיקרית של הסכם הגבול הימי הבעייתי עם לבנון כשחברת האנרגיה שלה "טוטאל" קיבלה נתחים ניכרים מהזיכיונות לקידוחים לחיפוש נפט וגז בשטח הימי של לבנון, לרבות בשטח שישראל ויתרה עליו במסגרת ההסכם.

טיוטת ההסכם המתגבשת עשויה לצאת אל הפועל רק לאחר תום המלחמה הארוכה והעיקרית שמתנהלת ברצועת עזה מאז שבעה באוקטובר. היא תביא אולי להחזרה של המפונים לבתיהם בצפון, לפחות בחלקם, ולהתחלה של שיקום. אבל היא רק כדור הרגעה זמני, אקמול, פסק זמן. שכן הישארותו של חיזבאללה כגורם עוין, זרועה הארוכה של איראן החמושה בטילים מדויקים ובכטב"מים, היא איום אסטרטגי על ישראל. איום שחובה להסירו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר