"להכות באיראן עכשיו ובאופן שיטתי": תמונת המצב המדאיגה מטהרן

ישראל ניצבת בימים אלה לבדה במערכה מול איראן, כך מאשרים בשבוע האחרון גורמים המעורים בדיונים ביטחוניים רגישים המתקיימים במערכת הביטחון ובממשלה. אמנם אין מדובר בהערכה חדשה, אך ההבנה הזו הולכת ומתחדדת לנוכח הפעולות הרפות של הממשל האמריקני אל מול מתקפות הפרוקסי של האיראנים, שהתגברו בחודשים האחרונים.

כידוע, בשנת 2023 הצליחה איראן להביא לפריצת דרך בהגמוניה האזורית שהיא מנסה לייצר במזרח התיכון: הניסיון לנרמל את היחסים עם סעודיה, חיזוק השפעתה בסוריה, נוכחות בים האדום באמצעות החות'ים בתימן, השפעתה על חמאס ותלות גוברת של רוסיה בנשק האיראני במלחמתה באוקראינה.

למרות מעורבותה הברורה של איראן במתקפת 7 באוקטובר, וההבנה שכל ניסיון ישראלי לפעול מול התעצמותה בשנים האחרונות נשען על קואליציות מערביות עם ארה"ב ומדינות נוספות - לא נמצא בעת האחרונה מי שיתייצב לצידנו בדרישה לפעול נגד הרפובליקה האסלאמית. עובדה זו אינה משתנה גם לנוכח ההערכות שאיראן נמצאת במרחק שבועות מיכולת לייצר די אורניום מועשר לשלוש פצצות.

גורם המעורה בדיונים ביטחוניים בנושא האיראני מודה בפני "ישראל היום" כי להערכתו, "ההיערכות בצד הישראלי למתרחש באיראן חלשה". לדבריו, "כרגע לא נראה שנקבל שיתוף פעולה עם ארה"ב בנושא ההתקדמות לגרעין". גורם מדיני אחר מוסיף כי אף על פי כן, "לא סביר שישראל תפתח לבדה חזית חדשה נגד איראן".

"יש להכות באיראן עכשיו, ובאופן שיטתי", קובע ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר מכון משגב לביטחון לאומי, מומחה לאיראן ולמיליציות השיעיות. לדבריו, מעבר לנושא הגרעין, פעולה ישראלית נחוצה בשל מעורבותה העמוקה של איראן בחימוש אויבינו ושילוחם בכל הזירות. "איראן הצליחה לבסס מערך טרור משמעותי. כבר היו פרסומים מדהימים באיראן, שמוכיחים חד משמעית שסינוואר לא היה יכול לבצע את הטבח ללא הסיוע של המדינה. בכירים ופרשנים שונים סיפרו לתקשורת האיראנית על השת"פ המבצעי עם חמאס בבניית מערך המנהרות, באימונים ובמימון. לכן קראתי לתקוף את תשתיות הכטב"מ והטילים באיראן, וכן את כוח קודס באזור, ולא לחכות שהנשק והידע יועברו לעזה וללבנון ולזירות נוספות".

באשר לעובדה שאנו ניצבים לבדנו מול האיום האיראני, מסביר ד"ר מנשרוף כי "לישראל אין ברירה. לאמריקנים יש תפיסה שהאיום הוא רחוק, אבל כבר דווח שנתפסו סוכני חיזבאללה אוספים מידע על יעדים רגישים בארה"ב. בחקירותיהם סיפרו כי קיבלו הוראה לבצע רק במקרה של מלחמה בין איראן לארה"ב. בפועל, ככל שארה"ב מתעכבת, כך הצד השיעי צובר יכולות שמקרבות את האיום הזה - שמופנה כעת נגדנו - גם אליה. זו קריאת התעוררות. אין אפשרות ללחימה רק בעזה או בלבנון בלי להביא בחשבון את הגורם האיראני הראשי שעומד מאחורי זה. זה לעשות חצי עבודה".

הקו בין יכולות - למימוש

בישראל מבינים שהחלשת הציר הרדיקלי שמייצרת איראן מגלמת פוטנציאל משמעותי לשיפור ארוך טווח במציאות הביטחונית האזורית. מציאות כזו תאפשר לגורמי הכוח המתונים באזור להתחזק ולהוות משקל נגד ללחץ האיראני. אך לשם כך דרושה חשיבה "מחוץ לקופסה". חוסר המיקוד מקרין חולשה ומשחק לידי האיראנים.

"האיראנים מנצלים את המצב להתקדם כשהעולם מתעסק בעזה ובאוקראינה, ו'מקצרים טווחים' בכל הקשור לגרעין", טוען גורם מדיני. הוא מתייחס לדבריו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, שאמר לאחרונה כי לישראל אין יכולת לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. לדברי הגורם, מאז תקופתו של אולמרט "דווקא השתפרנו", אולם גם הוא מודה שהפעולות הישראליות שנעשו עד כה לכאורה נגד הגרעין היו בתחום העיכוב בפיתוח היכולות, ולא בהשמדתן.

מי שמתייחס גם הוא לנושא לראשונה לאחר חודשים הוא רה"מ בנימין נתניהו. בשבוע שעבר אמר נתניהו כי "חשוב לוודא שאיראן לא תשיג נשק גרעיני. עלינו להביס את ציר הרשע ואת ציר הטרור של איראן, ובו בזמן למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".

כפי שמתאר נתניהו, הפעולות נגד איראן נדרשות בשני מישורים: אל מול היותה ראש התמנון ומפעילת טרור עיקרית באזור ונגד ישראל בפרט, וכמובן מול ההתארגנות הגרעינית שלה. אלא שבעוד הפעולות הגלויות של ישראל בחודשים האחרונים הן מול השלוחים האיראניים בדמות חיזבאללה וחמאס, גם היא נמנעת עד כה מלפעול מול איראן ישירות, בשל המדיניות האמריקנית שלא לתקוף את המדינה שמפעילה באופן ישיר גרורות טרור מול ישראל, בים האדום וברחבי המזרח התיכון. ללא גיבוי אמריקני תתקשה ישראל לפעול ישירות נגד איראן, מעריכים כאן, ומביעים חשש באשר לבאות.

בהתייחס לאיום הגרעיני אומר ד"ר מנשרוף: "בישראל יצטרכו לזהות מתי איראן חוצה את קו התפר המאוד עדין הזה בין פיתוח יכולות למימוש. בארה"ב כה בטוחים שיידעו לזהות את השלב הזה, שזה מה שמסביר את השאננות הזו שלהם. הם חושבים שחמינאי לא יעז לחצות את הסף. בינתיים ישראל לא מצליחה לשכנע את המערב, ובמיוחד את האמריקנים, בדבר הצורך לייצר קואליציה אגרסיבית שתייצר לחץ משמעותי על איראן, שהיה מחזיר אותה להסכם גרעין".

להכניס את ארה"ב למשחק

אז בעוד איראן מסלקת משטחה את פקחי סבא"א, שמצידם מודים: "איבדנו את רציפות הידע", יש בישראל דווקא מי שמביעים חשש מפעולותיה באזור. 

ד"ר מנשרוף מזהה בשלב הזה שאיראן מממשת את יכולותיה גם אחרי 7 באוקטובר. אחרי שהיתה הגורם המממן והמשלח, רק בשבוע שעבר דווח על כך שישראל לא עוצרת "סיוע" שנכנס לרצועה באמצעות הסהר האדום האיראני - סייען טרור מוכח של כוח קודס, המשמש את משרד המודיעין האיראני לצורכי טרור, כולל העברת אמל"ח והברחת כוח קודס לזירות פעילות.

עוד דווח גם ב"ישראל היום" על מיליציות שיעיות שפועלות בסוריה ומסתננות לירדן בשליחות איראנית. "במערכת הביטחון זיהו תוכנית שיעית לפלוש לישראל דרך ירדן - וזה מה שאיראן בונה עליו מהחזית הירדנית", אומר ד"ר מנשרוף, "זה מציב אותנו מול חומרת איום גם ממזרח - שגם אותה יש לסכל מבעוד מועד".

בזירה הצפונית נראה גם כן כוחה של איראן. "המסקנה שישראל צריכה להכות בראש התמנון ולא לחכות לאמריקנים, צריכה היתה להתקבל מזמן. בינתיים, חמינאי סבור שאין לו סיבה לעצור את השימוש בפרוקסי, משום שזה הופך אותו חסין מפגיעה מבחינת ארה"ב".

בטווח המיידי חוזר מנשרוף על הצורך לפעול דווקא נגד איראן הקונבנציונלית. לדבריו, תוכנית הפעולה של ישראל צריכה להתבסס על מתקפות ממוקדות נגד יכולות הכטב"ם ותוכנית הטילים של איראן, מתוך הנחה שאמל"ח שקיים בידיה מגיע לבסוף לשלוחיה באזור. "הפעילות הישראלית המוצעת נגד איראן אינה צפויה להביא למלחמה איתה, ראשית משום שטהרן תחשוש שמלחמה כזו תשחק לידי ישראל, כי אז מלחמה כזו תייצר עילה לתקיפת מתקני הגרעין. שנית, לנוכח משבר הלגיטימציה המתמשך שהמשטר סובל ממנו, ספק רב אם יבחר להכניס עצמו למלחמה שתסכן את שרידותו מבית. שלישית, טהרן מבינה שבתרחיש של מלחמה נגד ישראל, ארה"ב תתקשה לעמוד מנגד ותיאלץ להשתתף בה".