בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, בשנת 2017, שאלתי כמה מקבלי החלטות מדוע לא תצא ישראל למתקפה יזומה נגד חיזבאללה. ראשו ורובו של הארגון היה שקוע אז בסוריה ונקלע למצוקה. רבים מאנשיו מתו או נפצעו. נסראללה התמודד עם ביקורת קשה מבית ועם צורך להפנות משאבים רבים לשיקום הנפגעים. היתה הזדמנות.
כמובן, מלחמה כזו היתה גובה מחירים כבדים. אך אחרי 2006 כבר ידענו ש"הטילים לא יחלידו", אלא יהיו רבים יותר, מדויקים יותר ומוסתרים יותר. מדוע לא לנצל הזדמנות ולהכות באויב כשהוא בנחיתות? ההצעה, שגם אחרים חשבו עליה בחדרי חדרים, לא התקבלה. ממש כמו ביחס לחמאס, הדרג המדיני והביטחוני העדיף לדחות את הקץ.
בהמשך התברר שכבר אז נסראללה חפר מנהרות לישראל, ואלה נוטרלו רק ב־2019. אז המזל שיחק לנו בגילוי המוקדם שלהן.
היום, ב־2023 שאחרי פרוץ מלחמת עזה, ישראל רחוקה מאוד מהמעמד שהיה לה ב־2017. אך דווקא משום שכעת אנו אלה שנדחקנו לפינה, הדבר הנכון הוא להפוך שולחן. ושוב, מובן שאין זו החלטה קלה כלל ועיקר. אבל, כל הלקחים שכבר אפשר להפיק ממתקפת חמאס, מוליכים למסקנה שעלינו להכות בחיזבאללה, ולא לחכות שהוא יכה בנו.
במחיר בלתי נתפס, למדנו בשבת שעברה שאי אפשר להשלים עם הימצאות האויב במרחק יריקה מיישובינו. למדנו גם שיש להתייחס לאויב על פי יכולות ולא על פי כוונות - שאותן איננו מצליחים לקרוא נכונה. כלומר, לא ייתכן שהצפון ימשיך לחיות תחת תרחיש ייחוס ידוע ש"חיזבאללה יכבוש יישוב או שניים", כמו שאומרים בצה"ל כבר שנים.
החובה העליונה של צה"ל היא להסיר את האיום. זהו אחד השיעורים ממתקפת חמאס. שיעור נוסף הוא, שאם אנחנו לא נחזיר לעצמנו את היוזמה, האויב יעשה זאת, במקום ובזמן שנוחים לו. נסראללה כבר עכשיו מטפטף פיגועים מתחומו, על מנת לבלבל ולערבל אותנו. למה אנחנו ממשיכים לאפשר לו לקבוע את חוקי המשחק?
לא צריך להכביר מילים על הקושי שיש בהחלטה להרחיק את נסראללה מהגבול. אבל, היום ברור שאם אנחנו לא ניכנס למגרש שלו, הוא יפלוש לזה שלנו. האם לא כדאי להקדים תרופה למכה?
המילואים ממילא מגויסים. המדינה במצב מלחמה והעם יבין היטב את הסיבות. האמריקנים פה בכוחות מתוגברים. והאיראנים יצטערו מאוד אם ניקח מהם לא רק זרוע אחת של תנועת המלקחיים, קרי חמאס, אלא גם את השנייה, חיזבאללה.
מעל לכל, מתקפה יזומה נגד ארגון הטרור הגדול בגלובוס, תבהיר לעולם שישראל חזקה ולא מורתעת, על אף המחירים הכבדים מאוד ששילמה. זה הזמן לשנות את הכללים ולהבהיר שאם כבר מלחמה, אז עד הסרת כל האיומים, ועד הסוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו