במאמר חריג לעיתון האמריקני: שר החוץ בפתרון לקידום הסכם בין ישראל לסעודיה

שר החוץ אלי כהן פרסם הבוקר (רביעי) מאמר חריג בעיתון האמריקני, וול סטריט ז׳ורנל, בנוגע לאפשרות של שלום בין ישראל לסעודיה. על בסיס רשמים מביקור שערך לאחרונה בדרום קוריאה, כהן מעלה הצעה כיצד ליישב בין דרישת סעודיה לפתח תשתית גרעינית לצרכים אזרחיים, לבין ההתנגדות הישראלית ההיסטורית, להכנסת נשק גרעיני למזרח התיכון. כהן בחר במכוון לפנות למקבלי ההחלטות בארה״ב, מאחר ווושינגטון היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה, כיצד להשיב לדרישות הסעודיות.

בלב הדברים, כהן מציע לאמץ במזרח התיכון את המודל הקוריאני בכל הנוגע לנשק גרעיני. במסגרתו, ארה״ב היא זו שתיתן מטריה גרעינית לסעודיה החוששת מפני איראן, כפי שהיא מספקת כזו לדרום קוריאה, המאויימת על ידי הגרעין של צפון קוריאה. הסדר כזה יאפשר לסעודים להגמיש את דרישתם לפתח תשתית גרעינית משל עצמם. יצוין כי לסעודיה יש זה מכבר הסכם פעיל עם פקיסטן, לפיו חלק מהפצצות הגרעיניות שמחזיקה אסלאמבד ופותחו בכסף סעודי, שייכות לריאד.

להלן עיקרי ההצעה של כהן במאמר:

״בעוד מספר שבועות נציין שלוש שנים לחתימת הסכמי אברהם, אשר שינו את יחסי ישראל עם מדינות ערב והם בעלי פוטנציאל לשנות את המזרח התיכון כולו ולהפוך אותו מאזור של סכסוך ואלימות לאזור של יציבות ושגשוג.

מאז החתימה על הסכמי אברהם, וביתר שאת בחצי השנה האחרונה מאז תחילת ממשלת נתניהו עושה מדינת ישראל מאמצים רבים להרחיב את הסכמי השלום והנורמליזציה למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. ניסיונות אלו מייצגים בין היתר את רוח מגילת העצמאות של מדינת ישראל בה נאמר כי ישראל מושיטה יד לשלום ולשכנות טובה לכל שכנותיה.

אין ספק כי אחד היעדים החשובים בתהליך להרחבת הסכמי השלום והנורמליזציה הוא להגיע להתקדמות ולשלום בין ישראל וסעודיה. הצטרפותה של סעודיה, כמדינה חשובה ומרכזית בעום הערבי והמוסלמי תהיה תוספת משמעותית ואף קריטית ליציבות ולשגשוג של המזרח התיכון ותביא מדינות רבות נוספות להצטרף להסכמי השלום. בחודשים האחרונים אנחנו עושים מאמצים עצומים, ביחד עם בני בריתנו האמריקאים, לנסות ולהביא להישגים ולהתקדמות בדרך לשלום בין ישראל לסעודיה.

במסגרת המאמצים הללו, סעודיה הציגה מספר דרישות מארצות הברית אשר מבחינתה הן המפתח להתקדמות בתהליך הנורמליזציה עם ישראל. הדרישות הללו, רובן ככולן, נוגעות להתמודדות של סעודיה עם האיום האיראני עליה, וליכולת של סעודיה להגן על עצמה מפני האיום הזה.

דרישות אלו מראות בצורה חג משמעית כי ההנהגה בסעודיה מבינה היטב כי ישראל איננה איום על סעודיה, והאויב האמיתי של הסעודים הוא משטר האייתולות האיראני המנסה לייצא את המהפכה האיסלאמית השיעית לכל רחבי המזרח התיכון באמצעות אלימות, טרור ופיתוח יכולות גרעיניות צבאיות אשר יביאו לחוסר יציבות במזרח התיכון כולו.

אחת התוצאות המידיות להגעת איראן ליכולת גרעינית תהיה מירוץ חימוש גרעיני אזורי. מדינות כמו סעודיה, מדינות המפרץ העשירות, מצרים, תורכיה ומדינות נוספות במזרח התיכון ובמרכז אסיה, לא יוכלו לאפשר לעצמן להתמודד מול איראן גרעינית ללא מענה הגנתי הולם.

מצד אחד, מדובר בתגובה הגיונית מאוד למציאות בה למשטר האייתולות האיראני יהיה נשק גרעיני האמצעותו יאיים על שכנותיו, המדינות הסוניות במזרח התיכון, ויקדם את המהפכה האסלאמית. מאידך, מירוץ החימוש הזה יערער לחלוטין את היציבות באזור ועלול להביא את המזרח התיכון כולו למלחמה.

הפתרון לדילמה הזו נמצא דווקא במזרח אסיה. לאחרונה ביקרתי בדרום קוריאה ואף הגעתי לאזור המפורז המפריד בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית. אחד המקומות המתוחים בעולם המפריד בין העולם המערבי והדמוקרטי לבין דיקטטורה חשוכה ורצחנית. דרום קוריאה היא אחת המדינות היחידות בעולם הנמצאת במרחק אפס מאיום גרעיני ממשי על גבולה.
למרות האיום הגרעיני עליה, ולמרות העובדה שדרום קוריאה היא מעצמה כלכלית, טכנולוגית ומדעית אשר יכולה בקלות להפנות את המשאבים הדרושים לפיתוח יכולות גרעיניות משלה, החליטה דרום קוריאה שלא לבחור במסלול הזה. הסיבה לבחירה היא מטריית ההגנה שמעניקה לה ארצות הברית, אשר מהווה עבור דרום קוריאה תעודת ביטוח אל מול איום הגרעין מצפון.

פתרון מטריית ההגנה אמריקאית יכול להתאים גם למדינות המתונות במזרחי התיכון, לסעודיה ולמדינות המפרץ אל מול האיום האיראני, ולמנוע את הצורך בפיתוח יכולות גרעיניות עצמאיות.

פתרון זה גם יכול להביא ליציבות נוספת באזור ולקדם את תהליך השלום והנורמליזציה שיביא לחיזוק היציבות מחד, ולעיצוב חזית של מדינות סוניות מתונות, ביחד עם ישראל, אל מול ניסיונות איראן להשתלט על המזרח התיכון כחלק מהמהפכה האיסלמית.

פתרון זה אינו תחליף למאמצים הבלתי פוסקים של הקהילה הבינ"ל, ושל ישראל, למנוע ממשטר האייתולות האיראני להגיע ליכולות צבאיות גרעיניות. הדרך להגיע לכך היא באמצעות לחץ בינ"ל כלכלי ודיפלומטי ואיום צבאי אמין אשר יאלץ את משטר הטרור האיראני לחשב את דרכו מחדש . ולהפסיק אחת ולתמיד את המרוץ לפצצה גרעינית״.