צעד אחרי צעד: כל מה שרציתם לדעת על ההסכם ההיסטורי בין ישראל ולבנון בגבול הימי

סוגיית המחלוקת על הגבול הימי בין ישראל ללבנון, מעסיקה מאוד את האזור כולו בזמן האחרון. פוליטיקאים משני צדי המתרס מפריחים התבטאויות שונות שמשרתות את האג'נדה שלהם.
לקראת מה שמסתמן כחתימה על הסכם בין ירושלים לביירות (אלא אם נסראללה יחליט לפוצץ הכל ברגע האחרון), "ישראל היום" עושה סדר בעובדות ומספק מורה נבוכים לאחת הסוגיות הסבוכות והמשמעותיות ביותר בשנים האחרונות מבחינה מדינית, כלכלית וביטחונית.

על מה בעצם המחלוקת?

ישראל ולבנון מתווכחות על שטח ימי בצורת משולש צר וארוך, בגודל של כ-860 קמ"ר בקירוב (לשם השוואה, כמחצית מגודלו של גוש דן). עד לפני כמה שנים הסוגייה הזו עניינה אולי את הדגים ששוחים באזור, אבל אז התגלו מאגרי הגז, ושתי המדינות נזכרו שמעולם לא הסדירו את נושא הגבול הימי ביניהן.

מהי העמדה הלבנונית?

ובכן, תלוי מתי שואלים ואת מי, כי העמדה הזו השתנתה כמה פעמים ולבנון המפולגת והמסוכסכת אינה מדברת תמיד בקול אחד. במקור תבעו הלבנונים למתוח את הגבול בקו המכונה "קו 23". עמדה זו משאירה את כל מאגר כריש בשטח ישראל ואת רובו הגדול של מאגר קאנא בשטח לבנון. לאחר מכן, ייתכן שבלחץ חיזבאללה, הקצינה ממשלת לבנון את עמדתה וטענה כי בעקבות "מחקר" של הצבא הלבנוני התברר כי קו הגבול צריך לעבור דרומה יותר. קו זה, המכונה "קו 29", מעביר חלק ניכר ממאגר כריש לידי לבנון. עמדה זו נחשבת לחסרת בסיס הן על ידי ישראל והן על ידי האמריקנים, שמתווכים בתהליך.

מהי העמדה הישראלית?

עמדת הפתיחה של ישראל כונתה "קו מס' 1". זהו הקו הצפוני ביותר מבין כל הקווים, והוא מותיר בידי ישראל את כל מאגר כריש וחלק ניכר מהמאגר הפוטנציאלי קאנא. בישראל לא מתכוונים להתעקש על העמדה הזו ומסכימים למתוח את הקו דרומה משם, באופן שיעניק את מרבית שדה קאנא ללבנונים. עם זאת, ישראל הבהירה כי מאגר כריש כלל אינו נתון למו"מ, ובכוונתה להתחיל להפיק ממנו גז ברגע שהדבר יתאפשר, למרות איומי חיזבאללה וללא קשר למו"מ.

מהי עמדת חיזבאללה?

עמדה החיזבאללה תלויה בעיקר במצב הרוח של נסראללה, או בהנחיות שהוא מקבל מטהרן. לאורך המו"מ היה חיזבאללה הגורם הקיצוני ביותר (תיראו מופתעים), שסיכל את החתימה על ההסכם גם     כשממשלת לבנון הייתה מעוניינת בכך.
נסראללה דרש כי חלק ניכר משדה הגז כריש יימסר ללבנון, ואף איים לתקוף את האסדה שבו אם תתחיל להפיק גז. עם זאת, בשבועיים האחרונים ניכר ריכוך בעמדת חיזבאללה, שמאותת כי הוא מוכן לקבל את הצעת הפשרה המתגבשת ולראות בה הישג ללבנון, שאותו נסראללה מעוניין לנכס לעצמו

מה אומרת הצעת הפשרה האמריקנית?

ההצעה של המתווך עמוס הוכשטיין לא פורסמה באופן רשמי, אולם על פי הידוע היא מותחת את הגבול בקו 23, בהתאם לדרישה הלבנונית הראשונית, שישראל קיבלה במלואה. היא עושה זאת באופן שישאיר את כל מאגר כריש בשטח ישראל, ואת רובו הגדול של שדה קאנא בשטח לבנון. הבליטה הדרומית של קאנא תישאר בידי ישראל, שאמורה לקבל תמורתה תמלוגים אם וכאשר, אכן יופק גז מהשדה. בנוסף, ככל הנראה האסדה הלבנונית בקאנא תוצב כחמישה ק"מ מול האסדה הישראלית בכריש. מצב זה אמור להרתיע את חיזבאללה מלתקוף את האסדות הישראליות (כולל במאגרים הדרומיים יותר: תנין, לוויתן ותמר), מאחר שכל פגיעה באסדה ישראלית תיענה מייד בפעולת תגמול נגד האסדה הלבנונית.

מה לא כוללת הצעת הפשרה האמריקנית?

בכוונת מכוון, ההצעה של הוכשטיין אינה משרטטת את קו הגבול הימי באזור שקרוב לחוף, אלא מתחילה למתוח אותו החל מנקודה מסוימת בלב ים. הסיבה לכך טמונה בדרישה הישראלית לאזור ביטחון בקרבת החוף שאליו לא יוכלו להיכנס כלי שיט ללא אישור ובקרה של חיל הים. אזור זה חורג צפונה, אל תוך השטח שאמור להיות בידי לבנון, ובביירות לא מסכימים לדרישה זו. לכן הוחלט, נכון לעכשיו, להשאיר את הסוגייה פתוחה ולדון בה לאחר חתימת ההסכם, שתאפשר לשני הצדדים להתחיל בהפקה ובחיפוש של גז.

מהו שדה קאנא שישראל מוותרת על רובו, וכמה גז יש בו?

זו אינה שאלת מילארד הדולר, אלא שאלת מיליארדי הדולרים. למעשה, קאנא איננו מאגר גז אלא שדה פוטנציאלי, שגיאולוגים מעריכים כי קיים סיכוי סביר למצוא בו גז טבעי אך הדבר אינו ודאי. כמה גז בדיוק? זה עדיין לא ברור, אבל ככל הנראה מדובר בכמות משמעותית...

מדוע ישראל מעוניינת בכך שלבנון תפיק גז משלה?

הכלכלה הלבנונית מתמודדת עם משבר עמוק ביותר, ואיראן מנצלת זאת על מנת להגדיל את השפעתה על המדינה. לבנון סובלת ממחסור חריף בדלק, ובין היתר איראן מסייעת לה בתחום זה. אם אכן יתגלה גז בקאנא ולבנון תתחיל להפיק אותו, יתרום הדבר ליציבות במדינה וישחק את ההשפעה האיראנית עליה.

האם יש צורך להעביר את ההסכם במשאל עם?

מסתמן כי בג"ץ יכריע בסוגייה הזו, אבל התשובה לכך ככל הנראה שלילית. הסיבה היא שהשטח שבמחלוקת מוגדר כ"מים כלכליים", שלהבדיל ממים טריטוריאליים (עד 22 ק"מ מהחוף) לא חלה בהם ריבונות המדינה ולא חל בהם החוק הישראלי. הזכות היחידה שמקנים מים כלכליים היא על משאבי הטבע שנמצאים בתחומם, אבל מעבר לכך מדובר בשטח בינלאומי שגם פתוח לשיט חופשי של ספינות זרות.

האם יש צורך להביא את ההסכם לאישור הכנסת?

גם כאן נראה שבג"ץ יכריע, אולם התשובה המסתמנת שוב שלילית. ככלל, החוק אינו מחייב הבאת הסכמים בינלאומיים לדיון או לאישור בכנסת, ובמקרים של צורך ביטחוני חריג הוא מאפשר לאשר אותם בקבינט. עם זאת, הנוהג הוא כן להביא הסכמים חשובים לדיון בכנסת, כפי שהיה עם הסכמי אברהם ואף עם הסכמים פחות משמעותיים, כגון ההסכם בין ישראל למצרים בנוגע לציר פילדלפי מ-2005.