הממשלה אישרה: פעילות המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה תופסק תוך עשור

הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) פה אחד את ההחלטה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה ואת קידום התכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ.

על פי ההחלטה, פעילות התעשייה הפטרוכימית תופסק במפרץ חיפה תוך עשור. במקביל, תקודם תוכנית לפיתוח האזור על ידי פרויקטי תשתית, מגורים ותחבורה בהיקף של מיליארדי שקלים.

לצורך מימוש ההחלטה, תוקם מנהלת ייעודית לנושא, שתעסוק בהסרת חסמים, תכלול שיתופי פעולה בין משרדיים ושיתוף השלטון המקומי והחברה האזרחית בקידום מימוש הפרויקטים. המנהלת תפקח ותדווח לממשלה על העמידה בלוחות הזמנים לביצוע ההחלטה.

החלטת הממשלה, ביוזמת שר החוץ יאיר לפיד, גובשה על ידי משרד ראש הממשלה החליפי והמועצה הלאומית לכלכלה. להחלטה שותפים גם שר האוצר אביגדור ליברמן, ושרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הפנים איילת שקד. כמו כן, שותפים להחלטה מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, ומשרד הכלכלה.

להלן עיקרי ההחלטה:

- פעילות פטרוכימית: צמצום פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה, עד לכדי סגירת המפעלים בתוך עשור, במסגרת מו"מ עם החברות.

- היצע הדיור: התכנית תאפשר בניה של 70,000-100,000 יחידות דיור חדשות בלב מטרופולין חיפה.

- תחבורה: התכנית כוללת שדרוג אדיר של תשתיות התחבורה הציבורית, כולל הכפלת מסילות הרכבת בין תל אביב למפרץ חיפה ומנהור הרכבת בחיפה עד שנת 2035, כך שרכבת מת"א למפרץ, במקום 80 דק' כיום – תיקח 41 דק' בלבד.

- איכות סביבה: צמצום או פינוי חוות המיכלים בקריית חיים ופינוי התעשייה הכימית במתחם הדשנים, שיקום קרקעות מזוהמות לצורך מגורים, השקעת משאבים אדירים בשטחים ירוקים, בחופים ובנחלים, ושיקום נחל סעדיה. התכנית כוללת גם פיתוח פארק מטרופוליני לאורך עשרת הק"מ של נחל הקישון ממעגנות שביט ועד האגמים של נשר, שיהיה גדול יותר מפארק הירקון.

- בריאות: הקמת בית חולים חדש בקריית אתא עד 2029.

- רציפות אנרגטית: התכנית מבטיחה את הרציפות התפקודית של משק האנרגיה לאורך תהליך הפינוי באמצעות קידום התשתיות הנדרשות בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים לקידום ופיתוח מפרץ חיפה.

- חדשנות: התכנית כוללת תכנון פארק הייטק חדש בסמוך ללב המפרץ והרכבל מהטכניון ואוניברסיטת חיפה, ובתוכו יזרום נחל סעדיה.

ראשת העיר עינת קליש רותם התנגדה לתוכנית כפי שהיא: "אני מתנגדת להפיכת מפרץ חיפה ממרכז ייצור למרכז אחסון של פטרוכימיה וחומרים מסוכנים. ממשלת ישראל עומדת לקבוע את גורל חיפה כעיר מזוהמת ומסוכנת לעוד עשורים רבים - תהליך שימשיך להרוס את העיר ואת כל המטרופולין עד למותם הסופי".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "החלטת הממשלה היא נדבך חשוב בהליך שסופו סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, הבראת המפרץ וסביבתו, ושיפור איכות החיים והסביבה באזור כולו. חשיבותה של ההחלטה בכך שכלל הממשלה מחויבת אליה, ובכך שהיא מספקת אופק אמיתי לתושבי חיפה והמפרץ כולו, ומשרטטת היטב את הכיוון ואת דרכי הפעולה המרכזיות על מנת להגיע אליו.

"העולם צועד בכיוון אחד בעידן של משבר אקלים דוחק - הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן. אני מאמינה שההחלטות העתידיות שיתקבלו, ישקפו בדיוק את המציאות הזאת. יש עוד עבודה לפנינו, ונמשיך לפעול לקידום מהיר, יעיל, ולא פחות חשוב - צודק, של פינוי מפרץ חיפה מתעשיות מזהמות".

שרת האנרגיה קארין אלהרר הוסיפה: "מיום כניסתי לתפקיד הבהרתי שאנו במשרד האנרגיה נתמוך בהפסקת הפעילות הפטרוכימית, אבל נעשה זאת תוך שמירה על היכולת לספק את צרכי האנרגיה של תושבי מדינת ישראל. החלטת הממשלה הזו מביאה שינוי עצום למשק האנרגיה הישראלי".

בזן הגיבה על החלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה: "קבוצת בזן לומדת את ההחלטה. דבר אחד ברור: גם בממשלה מבינים שפופוליזם וסיסמאות אינם תחליף למדיניות אחראית ומקצועית בניהול משק האנרגיה הלאומי. לא היינו זקוקים למשבר האנרגיה העולמי שמתחולל בשנתיים האחרונות והגיע לשיאו בימים אלה של מלחמה באוקראינה, כדי להבין את חשיבות היכולת לנהל משק אנרגיה עצמאי עבור חוסנה הלאומי של מדינת ישראל.

"בזן מתכוונת, כפי שהצהירה, לבוא אל המשא ומתן מול הממשלה בידיים נקיות ובנפש חפצה והיא מקווה שהשיח יתנהל על בסיס עובדות ולא כותרות. בזן מתכוונת לעמוד על זכויותיה ועל זכויות כלל מחזיקי העניין - אלפי העובדים המתפרנסים מבזן, ציבור בעלי המניות, בעלי החוב, הספקים ומאות מפעלים שפעילות בזן קריטית לעתידם. בזן הציגה בתוכנית האסטרטגית שלה מודל היברידי למשק האנרגיה בישראל, תוכנית התואמת את החלטת הממשלה".