"האיכות עלתה": זהו אחוז המורים שזוכה לקבל קביעות במערכת החינוך

"כמערכת חינוך אנחנו לא יודעים להגיד מה איכות המורים בישראל", כך אומר סמנכ"ל עובדי ההוראה במשרד החינוך, איל רם, כשברקע המשא ומתן בין הסתדרות המורים לאוצר על שכר עובדי ההוראה ודרישה של השר ליברמן לתגמול מורים לפי הישגים.

בין השאר, הנתונים חושפים כי 8% מהמורים נכשלים בשנה הראשונה, שנת הסטאז', ו־14% לא מומלצים לקביעות בשנה השנייה. 

"השאיפה לדרג את המורים היא לא ריאלית, וקשורה ל'ספורט הלאומי' הבזוי - לחבוט במורים. אין לזה שום קשר לאיכות ההוראה", הוסיף רם. "המדינה גם לא יכולה לומר מה איכות הרופאים, האחיות או החיילים ובשום פרופסיה המדינה לא בודקת את כל עובדיה.

"בסופו של דבר, מנהל בית הספר יודע מה יש לו ביד, הוא יודע אם המורים שלו טובים ואם ההורים מרוצים. אף פעם לא נדע באופן אובייקטיבי אם הם טובים או לא טובים. רק ביחס למורים יש את התפיסה הזאת ואת השאיפה לדרג אותם - וזה מכעיס".

על אף הדברים של רם, משרד החינוך מבצע הערכה מסכמת למורים חדשים במערכת בשנתיים הראשונות בהוראה כדי להכריע אם הם מתאימים לתפקיד.

מהנתונים עולה כי בשנתם הראשונה, שנת הסטאז', 8% מהמורים מקבלים ציון "נכשל" ולרוב לא ממשיכים. מנגד, 18% מסיימים את שנת הסטאז' בהצטיינות.

בשנה השנייה לעבודה המורים שוב עוברים הערכה. 14% מתוכם לא מומלצים למתן קביעות - והמשמעות היא שלרוב הם נפלטים ממערכת החינוך.

צריך לומר כי מחקרים הראו שאיכות כוח ההוראה משפיעה על הישגי התלמידים, בעיקר בשלב היסודי. עם זאת, יש חילוקי דעות רבים על מה שהופך מורה למורה טוב - אם מדובר בהשכלה, בניסיון או באישיות.

מבחינת השכלה גבוה, המורים בישראל עוקפים את עמיתיהם במדינות רבות בעולם: סקר בינלאומי (טאליס) מצא כי לרובם המוחלט (98%) יש תואר ראשון ומעלה, למחצית מהם (46%) יש תואר שני. הנתון הזה גבוה יותר מהממוצע במדינות ה־OECD.

אלא שמנגד, ציוני הפסיכומטרי של סטודנטים בבתי ספר להוראה נמוך יחסית. "אני בעד השכלה, ואנחנו במשרד החינוך מממנים לכל מורה לימודים לתואר שני בחינם, אבל צריך לקחת בעירבון מוגבל מחקרים שמסתמכים רק על השכלה פורמלית כמשפיעה על איכות", אומר רם. "כבר שמונה שנים לא צריך פסיכומטרי כדי ללמוד הוראה, מכיוון שלא נמצא הבדל בין ציוני הבגרות לפסיכומטרי. במקום זה אנחנו מבצעים מבחני אישיות שמנבאים הרבה יותר טוב מי יצליח. צריך גם לזכור ש־50% מעובדי ההוראה שמגיעים בשנים האחרונות עשו הסבה להוראה".

לדבריו, רמת הציפייה מהמורים עולה: "מה שאנו מצפים מהמורים של הילדים שלנו זה לא מה שציפינו מהמורה שלנו. אני חושב שהמורים של היום הרבה יותר טובים מבעבר, אבל אני לא יכול להוכיח את זה".

יש לציין כי מדי שנה עוברים כ־46 אלף עובדי הוראה תהליכי הערכה, אך זו אינה מדרגת אותם: "המטרה של הערכה היא לא להחליט אם המורה איכותי או לא, אלא לעזור לו להשתפר בעבודתו", מסביר רם, "היא לא נועדה לדרג את המורים אלא מעצבת, אומרת מה נקודות החוזק ואיך הם יכולים להשתפר.

"אם למורה יש בעיית משמעת בכיתה אז המנהל יצטרף אליו לשיעור, אם יש בעיה בקשר עם ההורים - ילוו אותו באסיפת הורים, ואם יש לו קושי בבניית תוכן - הוא ישלח את מערכי השיעור ויקבל משוב. המטרה של ההערכה לייצר תרבות של שיפור מתמיד".

המשא ומתן עם הסתדרות המורים עדיין מתנהל. אחת הדרישות של משרד האוצר והעומד בראשו היתה כי מורים יתוגמלו על עבודתם על פי הישגים ומצוינות - ולא רק על פי ותק. דרישה נוספת נוגעת לפיטורי מורים לא טובים ממערכת החינוך. פיטורי מורים על רקע פדגוגי הם בתהליך ארוך ומסורבל שנמשך לפחות שנה.

שכר על פי הישגים?

"מדו"ח של הבנק העולמי עולה כי שכר מורים המבוסס על הישגים לא נמצא כמשפר את ההישגים", אומרת ד"ר איריס בן־דוד הדר מהפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר־אילן.

"רוב התוכניות לא הראו עלייה מרשימה בציוני התלמידים. נוסף על כך, נמצא כי קיימות השפעות שליליות, כמו רמאות או מורים שמלמדים לקראת המבחן". לדבריה, על מנת לשלם שכר למורים עבור הישגי תלמידים, יש צורך למדוד את מה שאינו בר מדידה: "תפוקות מערכת החינוך ברובן לא מדידות, כמו ערכים, תרומה לקהילה, ירידה בפשיעה ועוד. נוסף על כך, התפוקות הן רב ממדיות - זה לא רק ציון באנגלית או במתמטיקה, זה גם הרגלי למידה, מוטיבציה, ציונים ועוד - והן גם לא פרי עבודתו של מורה בודד.  בנוסף, מודלים כאלה לא מאפשרים תשלום מענק עבור הישגים ארוכי טווח - שהם הכי חשובים".

מה הפתרון?

"במקום לדון בתגמול מורים לפי מצוינות, יש להעלות את שכר המורים, מה שיביא מורים איכותיים. נוסף על כך, יש ליצור מנגנון חדש המתגמל שיפור ברמה הבית־ספרית. ההחלטה הזו דורשת אומץ, אבל היא הכרחית לישראל, מאחר שהכלכלה מבוססת על הפיתוח של הלמידה והידע".

בתוך כך, המשא ומתן בין הסתדרות המורים לפקידי משרדי האוצר  והחינוך נמשך, ואופטימיות נרשמה בנוגע לפתיחת שנת הלימודים בספטמבר הקרוב.

אתמול נערכה פגישה בין הצדדים, שאותה הגדירו בהסתדרות המורים כ"פגישה עניינית", ונקבעו שיחות נוספות להמשך השבוע. נזכיר כי שאר פגישות המו"מ הסתיימו עד כה בפיצוץ ובחילופי האשמות.