ריהוט משרדי, אקדחים ומחקרים שלא נגמרים: לאן הולך הכסף של משרד החינוך

משרד החינוך ממהר לצמצם כיתות, אבל כבר שנים שהוא מממן את ההוצאות המנופחות של המחוזות תחתיו, ולא מבצע התייעלות. ההוצאה על המחוזות, כמו ארנונה, חניה וציוד משרדי, מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה.

לצד המטה של משרד החינוך, יש לו גם פריסה גיאוגרפית רחבה: למשרד יש לא פחות מ־8 מחוזות, וכל אחד מהם אחראי על רשויות מקומיות שונות. הרשויות הן: צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, ירושלים, דרום והמחוז לחינוך התיישבותי והחרדי. בראש כל אחד מהמחוזות עומד מנהל מחוז, כשמתחתיו סגן ושורה של בעלי תפקידים. כל אחד ואחד מהמחוזות יושב במשרדים נפרדים, ועולה מיליוני שקלים בשנה על חשמל, מים, ארנונה, שמירה, חניה ועוד – לפני המשכורות. לעיתים, אגפים שונים במחוז מסוים יושבים במקומות נפרדים, והמחוז שוכר עבורם משרדים במאות אלפי שקלים בשנה.

וכמה זה עולה לנו? במחוז ירושלים הוציאו בשנת 2021 סכום של 2.6 מיליון שקלים על חניה, במחוז תל אביב ומרכז שילמו על חניה "רק" 2.3 מיליון שקל. במחוז דרום שילמו מעל 1.1 מיליון שקלים ארנונה בעוד שבמחוז חיפה שילמו כמחצית מהסכום. במחוז תל אביב והמרכז שילמו עבור חשמל כמעט 2 מיליון שקלים. רשימת ההוצאות, עוד הולכת ומתארכת.

על אף הקרבה הגיאוגרפית בין המחוזות, ואף שאופן התעסוקה כבר לא בהכרח מחייב משרד פיזי בכל נקודה בארץ, משרד החינוך לא מתייעל. בנוסף, הנתונים מראים שאין שום פרופורציה בין מספר העובדים המועסקים בכל מחוז לכמות התלמידים והמוסדות עליהם הם אחראיים.

התקציב האדיר של משרד החינוך (כ־70 מיליארד שקלים) מושקע ברובו בחינוך. אלא שלצד זה, דוחות ההתקשרות של משרד החינוך כוללים אלפי סעיפים שחושפים הוצאות שמעלות לא מעט שאלות.

1,000 אקדחים

כ־90% מתקציב משרד החינוך, מיועד לשכר של עובדי הוראה וחינוך. היתר, כ־7 מיליארד שקלים, מיועדים לנושאים שונים כמו הסעות (2 מיליארד שקלים בשנה) ועדות אישור לספרי לימוד, וחברות חיצוניות שעוסקות בפדגוגיה. יצוין כי המשרד הופרט בשנים האחרונות והוא משלם מיליונים לחברות חיצוניות על עבודה פדגוגית.

שאר הכסף מפוזר בין יחידות המשרד השונות. מה קונים בו? כרטיסי ברכה, וילונות, שליחת דואר במיליוני שקלים (רק שליחת תלושי שכר לעובדי המשרד ולמורים עולה כ־2.5 מיליון שקל בשנה), ציוד משרדי, שולחנות, כיסאות וריהוט ללשכות שרי החינוך והמנכ"לים שמתחלפים באופן תדיר, וגם לא מעט כוסות חד פעמיות.

מתברר שמשרד החינוך גם רוכש אקדחים בעשרות אלפי שקלים. כך למשל הוציא ב־2021 כ־50 אלף שקלים עבור אקדחי גלוק. במשרד הסבירו שיש להם למעלה מאלף אקדחים במחסנים והם מחולקים לצורכי אבטחה.

אחד הגופים שמעוררים הכי הרבה שאלות במשרד החינוך הוא הרשות הארצית למדידה והערכה. מדובר בגוף שתפקידו למדוד את הישגי התלמידים, והוא עורך לא מעט מחקרים, בלא מעט מיליונים. אלא שבשנים האחרונות הרלוונטיות של הגוף הזה פחתה. המחקרים שהוא מבצע נמתחים על גבי שנים, ואי אפשר להבין מהם מה יעיל ומה לא. בנוסף, הגוף מבצע הרבה מחקרים, אך בפועל המערכת יכולה להתמודד עם שינויים מעטים מאוד בכל פעם, כך שהתוצאות של רוב המחקרים שלו פשוט מעלות אבק בקלסר.