מפקד חטיבת מנשה לשעבר: ניתוק המגע מג'נין פגע בביטחון

מה נשתנה? מה גרם לכך שדווקא העיר ג'נין הפכה לבית הגידול המרכזי של הטרור המכה כעת במדינת ישראל? בין השנים 2013 ל־2015 הייתי מופקד על העיר ג'נין כמח"ט מנשה. אחד האתגרים המרכזיים בתפקיד היה השליטה על מחנה הפליטים ג'נין.

צה"ל פעל כמעט בכל יום בתוך מחנה הפליטים, לצורך מעצר מחבלים או להפגנת נוכחות שגרתית. אופן פעולה זה נשמר גם כאשר נכנסו הבאים אחריי לתפקיד. צה"ל המשיך לפעול שם באופן גלוי, גם אם במינון נמוך יותר.

מחיר דמים כבד

לפני כחודש וחצי, במפגש רעים, שוחחתי, הפעם כאזרח מן השורה, עם גורם בכיר בפיקוד המרכז והתעניינתי במצב העניינים בצפון השומרון בכלל, ובמחנה הפליטים בג'נין בפרט. הבכיר ענה כי כוחות גלויים של צה"ל לא ביקרו במחנה מאז חודש אוגוסט 2021, בשל אילוצים המונעים מהצבא לפעול באופן חופשי במחנה הפליטים. נדהמתי, אבל מתברר שהבכיר לא הסגיר סוד צבאי.

האילוצים שעליהם דיבר היו אילוצי דרג מדיני. כפי שפורסם בכלי תקשורת, הרשות הפלשתינית ביקשה מהממשלה להימנע מפעילות גלויה בשטחי A, ומדינת ישראל נעתרה לבקשה.

התוצאה? די ברורה. בחודש האחרון יצאו ממחנה הפליטים ומהכפרים הקרובים אליו מחבלים רבים, וישראל שילמה מחיר דמים כבד אחרי שנים של שקט יחסי. רק כעת מאפשרים לצה"ל לפעול ולהחזיר את השד לבקבוק.

יש גישה מקצועית שטוענת שעדיף לייצר מינימום חיכוך עם אוכלוסייה שלא מחבבת אותך, ולהיכנס לשטחי A רק עם כוחות מיוחדים ורק במצב של חוסר ברירה, כאשר יש התרעות ממוקדות.

לא רק בניית גדר

גישה מקצועית אחרת טוענת כי עלינו לשמר מגע מתמיד עם האויב, כי רק חיכוך תמידי מייצר מודיעין רלוונטי, או במילים פשוטות - עדיף שאתה תתעסק עם האויב מאשר לתת לו להתעסק איתך. באופן אישי אני נוטה לגישה השנייה, אך בהחלט מבין את ההיגיון המבצעי בגישה הראשונה.

אלא שאני מבקש לטעון כאן כי ההחלטה שלא לפעול לאורך זמן בצורה גלויה במחנה הפליטים נבעה מאג'נדה המתכסה באצטלה של גישה מקצועית. אותה אג'נדה ממשיכה לעשות ניסיונות חוזרים ונשנים לסמוך על מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, שיעשו עבורנו את העבודה. בסופו של דבר, מתברר שמנגנוני הרש"פ חסרים את היכולות המקצועיות לבצע את המשימה בצורה מלאה, ושתמיד הם יפעלו רק בהתאם למה שתואם את האינטרסים שלהם.

חמור מכן: את הפיגוע האחרון בתל אביב ביצע בן של בכיר במנגנוני הביטחון של הרשות, ואביו בירך את פעולתו. במילים אחרות, מבחן התוצאה מאז ההחלטה לצמצם פעילות גלויה של צה"ל בשטחי A פיגוע רודף פיגוע. לכך יש להוסיף, כמובן, את סוגיית הגדר, שלמותה וכשירותה.

לצערי, בעת סיור במקום כבר לפני כשלוש שנים נוכחתי לגלות כי הגדר פרוצה, מה שמאפשר ביתר קלות למחבלים לעבור לשטחנו ולפגע באזרחינו. אבל רק בניית חומה, ללא פעילות התקפית יזומה תוך שימור מגע תמידי עם השטח, לא תמגר את הטרור.

לסיכום אני בהחלט בעד תיאום מרבי עם מנגנוני הרש"פ, ובתפקידי כמח"ט הגזרה הסתייעתי בהם וסייעתי להם רבות. אך התנאי המרכזי הוא שהפעילות המשותפת תואמת את האינטרס הביטחוני שלנו. ניתוק מגע ממחנה הפליטים בג'נין למשך תקופה משמעותית פגע בביטחון. זהו הדין גם לכל עיר וכפר אחרים ביו"ש. הקשר עם הרשות הוא אמצעי כדי לשמור על ביטחון מדינת ישראל, ולכן לא יעלה על הדעת שביטחון ישראל ייפגע כדי לשומרו.

אלוף משנה אורן זיני, לשעבר מח"ט מנשה, פרש משירות קבע בצה"ל בשנת 2020, וכיום הוא איש חינוך.