"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הלקח לישראל: לסמוך רק על עצמנו

אובדן הנחישות במערב להילחם מטריד מאוד • הנשיא ביידן הניף דגל לבן, כאשר הבהיר כי לא ישלח חיילים לשדות זרים, ואחר כך הוביל את הנסיגה מאפגניסטן

,עודכן
0השמעה
עשן מעל שמי קייב, צילום: אי.פי

לפלישה הרוסית לאוקראינה יש פוטנציאל מסוכן, רחב בהרבה מגזרת המערכה המיידית: באפשרותה לשנות לרעה את הסדר העולמי.

זה מורגש בוודאי בכל מדינה שהיתה שייכת בעבר לברית המועצות, ובמעגל הנרחב יותר - לגוש הסובייטי. פוטין אמנם מתמקד כעת באוקראינה, אבל מתבקש להטיל ספק אם לנוכח רפיסות המערב הוא יסתפק בכך. ורוסיה לא לבדה, כמובן; גם בסין - שהביעה אתמול תמיכה ברוסיה - עוקבים בעניין, מה שעלול להשליך במישרין על גורלה של טייוואן.

אלה תהליכים מעוררי דאגה, גם בישראל. מי שתקף אתמול את תמיכתו של שר החוץ לפיד באוקראינים טעה שלוש פעמים: פעם אחת כי ישראל - שקמה מאפר השואה - חייבת להציב את עצמה תמיד בצד הנכון של ההיסטוריה; פעם שנייה כי ישראל צריכה להקפיד לעמוד לצד ארה"ב והמערב; ופעם שלישית כי פוטין הוכיח שוב שאין לו שום מניע פרט לזה הרוסי. שיתופי הפעולה שלו עם ישראל בסוריה נשענים על אינטרסים מקומיים, שעלולים להשתנות במהירות. די לראות כיצד רוסיה משתפת פעולה בו בזמן עם איראן בשורה של סוגיות, כולל בתחומי הגרעין, כדי להבין שהיא אינה משענת יציבה, ובוודאי לא תחליף לארה"ב.

משוריינים של רוסיה ליד הגבול עם אוקראינה,צילום: אי.פי

ועדיין, סביר שישראל תנסה מכאן ואילך להישאר ככל יכולתה מחוץ לקלחת הזאת. את עיקר יהבה היא תמקד כעת בוודאי במאמצים לחלץ את מי מבין הישראלים והיהודים באוקראינה שיבקשו לעשות זאת. אתמול היו רבים כאלה, שקראו לעזרה. ראוי לתהות מדוע הם התעלמו בשבועות האחרונים מהקריאות הרמות של כל גורם אפשרי לצאת מהמדינה, לפני שהמלחמה תתחיל.

אפשר להעריך שרוב היהודים והישראלים יבקשו בכל זאת להישאר באוקראינה. הם אינם יעדה של המלחמה: רוסיה רוצה את אוקראינה, ומשיגה את יעדה בקלות יחסית. צבא אוקראינה קרס בקלות, ודרכם של הרוסים לקייב - ומעבר לה - נראתה אמש סלולה. לא שהיה ספק שכך יהיה; הפער בין הצבאות אדיר, ומרגע שהמערב הודיע כי לא יתערב, המערכה למעשה הוכרעה.

בית שנהרס מההפצצות הרוסיות בפאתי קייב,צילום: אי.פי

אובדן הנחישות במערב להילחם מטריד מאוד. הנשיא ביידן הניף דגל לבן כבר בראשית כהונתו, כאשר הבהיר כי לא ישלח חיילים לשדות זרים, ואחר כך הוביל את הנסיגה המבוהלת מאפגניסטן. ההקרנה של אלה על ההרתעה האמריקנית היתה אדירה. כאמור, ייתכן שאנחנו חוזים כעת רק בניצנים הראשונים שלה, ואפשר שההשלכות יגיעו גם לישראל - אם איראן ושלוחיה יחושו כעת חופשיים ובטוחים יותר לפעול.

הלקח הישראלי המיידי הוא המובן מאליו: ניתן לסמוך רק על עצמנו. הלקח הגלובלי רחב יותר: בהיעדר נחישות, הסדר העולמי המוכר יישבר. האמריקנים והאירופאים אמנם צפויים להטיל כעת סנקציות על רוסיה, אבל זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, בוודאי עבור אוקראינה. מי שרוצה לחיות גם בעתיד בעולם חופשי ובטוח, חייב לזכור שבדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, נדרש לעיתים לשלם עבורו בדם, יזע ודמעות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר