הפעולה האמריקנית הנועזת בצפון סוריה לחיסול מנהיג דאעש, אל-קוריישי, היא צעד משמעותי של ממשל ביידן במזרח התיכון, בייחוד בימים שבהם מדיניותו באזור נתפסת כמהוססת וכחסרת יומרות. ואולם, את חשיבותה יש להעריך לפי ההשפעה שתהיה לכך על השחקנים האחרים במזרח התיכון, ולא רק לפי הנזק לדאעש.
ההשפעה הישירה והמיידית של הפעולה תהיה על דאעש. גריעת "מפקד" מנוסה, שגדל לצד דור המייסדים, היא מכה לכל רשת טרור, וקל וחומר לארגון שעדיין מדשדש במאמציו להשתקם מהתבוסה שספג ב-2019. סביר שהחיסול ישפיע, לפחות לזמן מה, על יכולתו המבצעית של הארגון. שגרת פעילותו תופר. בכיריו ייאלצו להשקיע יותר במילוט ובהישרדות, ובנוסף, הם ישחיתו זמן ומשאבים במאמציהם לאתר ולתקן את "פרצות האבטחה", שדרכן התאפשר החיסול.
כבמקרים דומים, ייתכן שגם הפעם ילווה תהליך החילופים בצמרת בחיכוכים ובמאבקי כוח, וגם אלה לא יקלו את יציבותו הרעועה של הארגון. מעל לכל, תחושת העלבון והפגיעה בדימוי, במורל וברוח אנשיו ירחפו כעננה כבדה. קשה להפריז בחשיבות ההשפעה התודעתית כשמדובר בארגונים הפועלים מתוך השראה דתית ומתוך תחושה עמוקה של שליחות "להשיב את תהילת העבר" (כהמנון דאעש). ההשפעה המצטברת של המרכיבים הללו תבוא לידי ביטוי באורך הזמן שיידרש להתאוששותו מהמכה, באיכות ביצועיו ובתפוקותיו.
זו צפויה להיות ההשפעה הישירה של פעולת החיסול, ביחס לדאעש. ואולם, הרווח שארה"ב יכולה להפיק ממבצע זה חורג מעבר לתחומי דאעש - הוא עשוי לנגוע בסוגיות איראן ולהשפיע גם על שחקנים נוספים במזרח התיכון. פוטנציאל הרווח בתחומים אלה משמעותי.
בפעולה זו יוכל ממשל ביידן להשיב כנגד המבקרים אותו על אדישותו היחסית למתרחש במזרח התיכון. על גבו של דאעש הוא יוכל להעביר את המסר "אנחנו כאן", ויותר מכך: ארצות הברית של אמריקה מסוגלת להקצות קשב מספק למזרח התיכון, גם כשהיא עסוקה במשברים באזורים אחרים של העולם.
מבצע זה מספק לממשל ביידן הזדמנות להראות כי הוא יודע להפעיל את "הפטיש הצבאי" כאשר הוא מחליט על כך, וכי אמצעי "הסיכול הממוקד" - ובאופן רחב יותר "המבצעים המיוחדים" - עדיין זמינים ורלוונטיים בארגז הכלים שבשימושו.
יתרה מזאת, המבצע יכול להמחיש כי כשמדובר בהתחייבות עקרונית של ממשל ביידן, כמו זו הנוגעת למניעת התחדשותו של דאעש, הוא לא יהסס לבצע אפילו פעולות סיכול מסוכנות.
המסרים הללו רלוונטיים לאיראן ולגרורותיה וחשובים גם לבעלות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון. ואולם, אם הממשל האמריקני יראה במבצע אירוע נקודתי בלבד, רק מול דאעש לבדו, ולא ישאף למקסם את רווחיו והשפעתו בתחומים האחרים, כי אז שכרו מול דאעש עלול לצאת בהפסדו מול איראן. ארה"ב אז תהיה עלולה להיתפס כחוששת מהתנגשות עם איראן, מה שיעודד את זו להקשיח את עמדותיה הן בנושא הגרעין והן בסוגיות האזוריות. הדרך להימנע מכך היא לראות את המבצע כנקודה המציינת ראשיתו של קו, אשר ישורטט על ידי צעדים נוספים: מדיניים, כלכליים, וככל שיידרש - גם צבאיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו