על חבית חומר נפץ: בחמאס מאותתים – אירועים בירושלים יובילו לתגובה מעזה

קשה להפריז במידת הנפיצות של הזירה הפלשתינית בשבוע הקרוב. כל פיגוע, כל מהלך, כל טעות עלולים להוביל לתבערה גדולה, שתקרין על ירושלים, על יו"ש ועל עזה, ואולי אף מעבר להם.

המוקד הוא כמובן ירושלים. הכוחות הפעילים ברשתות החברתיות הצליחו שוב לטעת את התחושה שאל-אקצא בסכנה. התמונות והטקסטים שזרמו ביממה האחרונה, ולצידם קריאות לפעולה ולנקמה, הם שגרמו אתמול למערכת הביטחון לעלות מדרגה נוספת בכוננות. לשטחים הוקפץ גדוד נוסף (רביעי), ולירושלים הובאו כוחות שיטור נוספים. גם מערך ההגנה האווירית תוגבר.

האירועים במזרח ירושלים היו אמנם ספונטניים, אבל מאחוריהם עומדים כוחות רבי אינטרסים. חמאס מעוניין להתסיס את ירושלים והגדה כדי לקבע את השפעתו בהן לאחר ביטול הבחירות לרשות הפלשתינית, והוא גם מעוניין למסד מאזן הרתעה חדש בינו לבין ישראל שאינו מתבסס רק על הנעשה בגזרה הדרומית, אלא כולל בתוכו גם את ירושלים. במילים אחרות, חמאס מבקש להציג את עצמו כמגן ירושלים ומאותת לישראל - כפי שהבהיר מוחמד דף בהודעה החריגה שפרסם השבוע - כי כל אירוע בבירה עלול להוביל לתגובה מהרצועה.

חמאס אמנם לא מעוניין בהסלמה ברצועה, אבל הוא רוצה להישאר בתמונת האירועים ואף להיראות כמי שמנהל אותם, ולכן ינסה לפעול מתחת לרף התגובה הישראלית. לכן הוא מאשר את חזרתם של בלוני התבערה ושל הפלוגות שעוסקות בחבלה בגדר וב"בלבול הלילי" (פיצוצים סמוך לגבול כדי להפריע לתושבי העוטף), אבל סביר שיימנע מירי מסיבי של רקטות כדי שלא לגרות את ישראל לתגובה משמעותית, שתוביל להסלמה. אפשר שבכל זאת נראה שיגורים בימים הקרובים, אבל בהיקף כזה שלא יסכן את חמאס ואת נכסיו.

זה מאזן שישראל לא יכולה להשלים עימו, ולכן עליה לפעול לניתוק הקשר בין עזה לגדה ולירושלים. הדרך לכך עוברת בכמה מסלולים, שעיקרם דיפלומטיים. אתמול כבר הועברו מסרים למצרים, לירדן ולגורמים נוספים כדי שיפעלו לרסן את חמאס ולהרגיע את הזירה הפלשתינית בכללה, אולם ספק אם יהיה בכך די. על רקע חולשתו של אבו מאזן - שמצא את עצמו לכוד בין רצונו בשקט לבין הצורך שלו לתמוך במי שיצאו להגן על אל-אקצא - אין בשטח גורם מרסן ממשי שניתן לשתף עימו פעולה להרגעת הרוחות.

זה מצב מסוכן, שבו העניינים עלולים לצאת משליטה בכל רגע. זה מה שקרה ביום שישי בלילה בהר הבית, וההערכות הן שהאלימות תימשך גם בימים הקרובים. עצימותה תיקבע במידה רבה על פי האירועים והתגובה הישראלית אליהם. לכן, ההנחיות שניתנו אתמול לכוחות המשטרה והצבא היו להכיל את האירועים במידת האפשר, ולנסות להימנע ככל הניתן מתגובה קשה שתוביל לנפגעים - ולתגובת נגד.

אלא שרצף האירועים שצפוי במהלך השבוע הקרוב מעורר דאגה מפני הבאות. לילת אל-קאדר (מלילותיו האחרונים של הרמדאן) יביא להר הבית עשרות אלפי מוסלמים לתפילה, ובד בבד יקיפו את החומות המוני יהודים שיחגגו את יום ירושלים. מייד אחר כך יצוין עיד אל-פיטר, שמסיים את חודש הרמדאן, ואחריו יום הנכבה וחג השבועות. כשברקע קריאות לפיגועים, תימתח מערכת הביטחון עד לקצה.

האירועים יתפסו את צה"ל בראשיתו של חודש מלחמה, שנפתח הבוקר, ובו ייבחנו תרחישי הסלמה בכמה גזרות בה בעת. על רקע ההתפתחויות הצפויות, סביר שהמתורגלים יתבלבלו לא מעט בין המציאות האמיתית לזאת שמתורגלת; בתרגיל אמנם האתגר העיקרי יהיה בזירה הצפונית, אולם המציאות בזירה הפלשתינית עשויה להציב בפני צה"ל אתגרים סבוכים לא פחות.

אחד האתגרים העיקריים שעומדים בפני צה"ל הוא הצורך לבלום גל טרור, שמאיים להתפרץ. על רקע האירועים האחרונים גדל משמעותית מספר ההתרעות שמנפק השב"כ, הן על פיגועי בודדים והן על פיגועים מאורגנים. פיגוע כזה סוכל שלשום בצפון השומרון בזכות היערכות מוקדמת שיזם אלוף פיקוד המרכז תמיר ידעי, וביצוע מקצועי של כוחות מג"ב בשטח. מי שפיקדה על האירוע שבו חוסלו שניים מהמחבלים היתה לוחמת - עדות נוספת לשילובן המוצלח של נשים בתפקידי לחימה בצה"ל ובמשמר הגבול.

המציאות המתפתחת בשטחים - ופוטנציאל ההסלמה שלה - תופסים את ישראל בסיטואציה פוליטית רגישה. זה מחייב את מקבלי ההחלטות ואת הפיקוד בשטח בעצבי ברזל, ובהימנעות מהתבטאויות וממעשים פרובוקטיביים. טוב יעשו כוחות הביטחון אם גם יקפידו למנוע מגורמים מתסיסים (כולל כולם) מלהגיע למוקדי החיכוך בירושלים. האש שם מסוכנת גם כך, ואין צורך בנפצים נוספים שיובילו לתבערה גדולה.