ים של סכנות: עכשיו יותר מתמיד - צריך לפקח על הגבולות הימיים

מדינת ישראל שוכנת לחופו המזרחי של הים התיכון, ולקצהו הצפוני של מפרץ אילת בואכה ים סוף. חשיבותו של הים לישראל היא עצומה; מסיבות היסטוריות ואחרות, היקף הסחר היבשתי של מדינת ישראל נמוך מאוד, והים הוא עורק התחבורה העיקרי של הסחורות מישראל ואליה.

יותר מ־90% מהסחורות הללו מגיעות לישראל ויוצאות ממנה דרך הים, ולכן הים הוא בעצם הגשר המסחרי של ישראל לעולם כולו. בעבר, אמירה כזו כמעט לא השפיעה על הציבור ועל מקבלי ההחלטות; היום, לאחר שהקורונה שיבשה את שרשרת האספקה העולמית ומחירי ההובלה הימית עלו במאות אחוזים, חשיבותה של האחרונה מובנת יותר.

בשנים האחרונות נוסף ממד חדש לתחום הים, לאחר שמדינת ישראל איתרה מרבצי גז תת־מימיים סמוך לחופיה. המדינה נדרשה להכריז על מים כלכליים ולחתום על הסכם עם קפריסין. בסופו של דבר נחתם ההסכם רק לאחר אירועי משט המרמרה; עד אז בחרה ישראל לא להרגיז את הטורקים, שטוענים כי קפריסין אינה מדינה, ולכן לא נחתם ההסכם עימה. מרבצי הגז, וההכרזה על מים כלכליים, הביאו לתודעה את הצורך להגן על מרחב הים הזה, שתגליות הגז אינן סוף פסוק במשאבים שעוד יימצאו בו. בד בבד, היקף הסחר של ישראל עם המזרח הרחוק העלה מחדש לתודעה הישראלית את חשיבותו של הים האדום, ואת הצורך לפעול בו כדי להגן על חופש השיט הישראלי.

האתגר העומד בפני חיל הים הישראלי הוא, בראש ובראשונה, הגנה על חופי מדינת ישראל ועל ריבונותה בים, הכוללת גם את המים הכלכליים על מרבצי הגז שבהם. האיום על מדינת ישראל מורכב מכמה ממדים. אחד מהם הוא ציים של מדינות אויב, שיתקפו את מדינת ישראל בעת מלחמה.

ההגנה הימית במסגרת הביטחון השוטף מחייבת סיורים של כלי שיט וכלי טיס, לצד הפעלת מערכות הגנה חופיות, כדי לגלות איומים על מטרות במים הכלכליים של ישראל. בו בזמן, נדרש מעקב אחר גורמי הטרור בזירות השונות, ומעת לעת נדרש לפעול נגד תשתיות אלה כדי לסכל את רצונותיהם

הצי הסורי נשחק לחלוטין ואינו מהווה איום על ישראל, וכך גם הצי הלבנוני; גם לאיראנים, שנמצאים הרחק במזרח, אין חיל ים שמסוגל לפעול נגד ישראל בים התיכון; שני הציים המשמעותיים היחידים בים התיכון הם המצרי והטורקי. מדובר בציים גדולים ומודרניים, שלפחות נכון להיום אינם מהווים איום על מדינת ישראל. עם מצרים קיים הסכם שלום יציב מאוד, וטורקיה - למרות המשברים עימה - שייכת לנאט"ו, ולא צפוי בעתיד הקרוב עימות כלשהו איתה.

ומה בנוגע לאיומי טרור ימי? כאן הסיפור מורכב יותר. חמאס בעזה מגבש כל העת יכולות תקיפה בים, בעזרת אמצעים תת־מימיים ועל־מימיים וכן בעזרת כלים בלתי מאוישים. בד בבד, איום הרקטות על אסדות הגז הולך ומעצים. בזירה הצפונית, חיזבאללה משפר את יכולותיו לחדור את מערך הבט"ש (ביטחון שוטף) של חיל הים ולחדור לחופי צפון המדינה, בדומה לפיגוע בנהריה שבוצע לפני שנים רבות. נוסף על כך, הארגון מצויד היום בטילים מסוגים שונים, חלקם מתקדמים מאוד ובעלי יכולות מבצעיות משמעותיות; בכך הוא מאיים על אסדות הגז ועל השיט מישראל ואליה, ועל התנועה בפתחי הנמלים.

האתגר הנוסף של חיל הים הוא להגן על חופש השיט לישראל בים התיכון ובים סוף לנוכח ניסיונות לשבש חופש זה, כפי שנעשה בעבר על ידי המצרים והביא לפריצת מלחמות. נכון לכתיבת שורות אלו, וכפי שהראינו כעת, בים התיכון אין ציים משמעותיים העוינים לנו ומסכנים את חופש השיט; בים סוף, מנגד, המצב מעט מורכב יותר: צורתו הצרה והארוכה, וריבוי המדינות לאורכו, מציב בפני אוניות ישראליות איומים ממדינות לא יציבות, למשל תימן, ומדינות נוספות שעלולות להפוך עוינות לישראל בשעת מלחמה.

ויש גם איומים אוויריים בעלי השלכה על הגזרה הימית. לאחרונה נחשפנו לאיום המל"טים המתאבדים שמסוגלים לתקוף כלי שיט, וכמובן גם אסדות ומתקנים חיוניים אחרים. האיראנים, שסובלים זה זמן רב מסנקציות שמנעו מהם לבנות כוחות אוויריים וימיים משמעותיים, זיהו הזדמנות בכלים הבלתי מאוישים - תחום קל יחסית לפיתוח, שבו הם מחזיקים כיום ביכולות גבוהות מאוד. חיל הים זיהה כבר לפני שנים רבות את פוטנציאל האיום האווירי על האתרים בים, ואת חוסר היכולת של חיל האוויר להבטיח מטריית הגנה מפני איומים אלה, בוודאי כשהכוח פועל בזירות רחוקות. בעקבות כך הצטייד חיל הים במערכות הגנה אווירית מהטובות והמתקדמות ביותר בעולם. אלו יאפשרו לו להגן הן על המים הכלכליים והתשתית החיונית שמותקנות בהם; והן על כוח ימי שיפעל בזירות רחוקות.

תפיסת העולם נגד האיומים שנסקרו צריכה לשלב הגנה והתקפה. ראשית, ההגנה היומיומית במסגרת הביטחון השוטף מחייבת סיורים של כלי שיט וכלי טיס, לצד הפעלת מערכות הגנה חופיות, כדי לגלות כל איום על ישראל ועל מטרות במים הכלכליים שלה. מדובר במערך שעובד סביב השעון באופן סיזיפי, ושעבודתו שוחקת מאוד את העוסקים בה. בו בזמן, נדרש מאמץ מודיעיני שעוקב אחר התפתחויות והכנות של גורמי הטרור בזירות השונות, ומעת לעת נדרש לפעול נגד תשתיות אלה כדי לסכל את כוונת גורמי הטרור. שילוב זה בין הגנה להתקפה מאפשר לצמצם את היכולת של אותם גורמים לפעול נגדנו.

בעת מלחמה, תפיסת הלחימה של חיל הים תצטרך לשלב שוב הגנה והתקפה; תבוצע הגנה פיזית על אסדות הגז כדי למנוע פגיעה בהן, ובה בעת תבוצע פעילות התקפית נגד מטרות בחוף ובים שעלולות לסכן את חופש הפעולה של חיל הים.