ישראל תנסה לשכנע את ארה"ב ומדינות אירופה לאיים על איראן בהטלת סנקציות נוספות, למקרה שיימשך הדשדוש במשא ומתן על חזרה להסכם הגרעין.
הנושא צפוי לעלות בשיחות שיקיימו השבוע בוושינגטון שר הביטחון בני גנץ, וראש המוסד דדי ברנע. ברנע הגיע אתמול לסדרת פגישות בעיר, וגנץ יגיע לוושינגטון ביום חמישי וייפגש עם שר ההגנה לויד אוסטין ועם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. השניים צפויים לומר לבני שיחם כי איראן מושכת זמן ומקשיחה עמדות במתכוון, ורק איום מפורש - שגם קיימת נכונות לממשו - עשוי להסיט אותה מדרכה.
בישראל ניסו לשכנע בחודשים האחרונים את הממשל לאיים על איראן במהלך צבאי, למקרה שהשיחות ייכשלו. אולם ממשל ביידן הבהיר מפורשות כי אין לו כוונה לעשות זאת, והנשיא עצמו אף אמר בקולו כי מהלכים צבאיים יהיו האופציה האחרונה מבחינתו. לכן, מנסה ישראל אופציה אחרת, "רכה" יותר, של איום בהעצמת הסנקציות על איראן, בתקווה לזכות בקשב רב יותר בוושינגטון.
מטרה משותפת
בכירי ממשל ביידן שבו והבהירו באחרונה בכמה הזדמנויות כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג יכולת גרעינית. האחרון שאמר זאת, אתמול, היה השגריר האמריקני החדש בישראל, תום ניידס, בטקס שבו מסר את כתב ההאמנה שלו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. בכיר אמריקני אף אמר שלשום, בתדרוך לכתבים בוושינגטון, כי בין ארה"ב לישראל אין ויכוח על המטרה - למנוע מאיראן להיות גרעינית - אלא על הדרך הנכונה להשיג זאת.
בישראל משוכנעים שאיום רציני בהטלת סנקציות נוספות יחזיר את האיראנים למו"מ. זאת, על רקע המצב הכלכלי הקשה באיראן, שחוותה אתמול התרסקות נוספת בשער המטבע שלה (הדולר חצה אתמול את סף ה־300 אלף ריאל). גורם בכיר אמר ש"אם ארה"ב והמדינות האירופיות ששותפות להסכם יציגו עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת שמקל ברור בצידה, האיראנים יפסיקו לשחק משחקים".
מדובר למשל בסנקציות שימנעו מהאיראנים מלבצע פעולות פיננסיות בארה"ב ובאירופה, הקפאת נכסים של בכירי משמרות המהפכה ברחבי העולם, מניעת עגינה של ספינות איראניות ברחבי המזרח התיכון ועוד. ניתן גם להחזיר חלק מההגבלות על מכירות של אמצעי לחימה שהוסרו בשנה שעברה.
בנט לשגריר הנכנס ניידס: "מודה לביידן על שיקום התמיכה הדו-מפלגתית בישראל". צילום: לע"מ
העמדה הזאת זוכה בשלב הנוכחי לקשב משמעותי יותר באירופה מאשר בוושינגטון. לבד מישראל, שותפות לה גם כמה ממדינות המפרץ - ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות - שמוטרדות מאוד מהאפשרות שמסגרת ההסכם תקרוס סופית, ואיראן תהפוך למדינת סף גרעינית.
ארה"ב מעוניינת לסכל זאת באמצעות חזרה להסכם, וישראל ומדינות המפרץ מבקשות לוודא כי הדבר יכלול הוצאה של כל האורניום המועשר שנצבר באיראן, וכן הגבלות ופיקוח משמעותיים על יכולתה להתקדם באספקטים שונים של תוכניתה הגרעינית בעתיד.
"אפס הפתעות"
חלק מהדיאלוג השבוע בוושינגטון יוקדש גם לשאלה "מה אם" - באילו מהלכים ינקטו הצדדים אם ההסכם יקרוס סופית. ארה"ב כבר הבהירה כי היא מצפה מישראל למדיניות של "אפס הפתעות", ואילו ישראל הבהירה כי היא מתכוונת לשמור בידיה חופש פעולה מבצעי מלא. סביר שהצדדים ינסו לגשר על הפערים האלה, ובעיקר על הרטוריקה המסלימה שנלוותה בימים האחרונים להצהרות שנשמעו בירושלים.
הבכיר הוסיף כי "זה אחד היעדים המרכזיים של הביקורים השבוע - להרגיע את הרוחות, כדי לאפשר דיאלוג יעיל ודיסקרטי בין הצדדים". לדבריו, "אנחנו צריכים לעשות הכל כרגע כדי להשפיע מבפנים, ורק אם לא נצליח - לפעול בדרכים אחרות. לריב עם האמריקנים לא רק שלא יועיל כעת במאום, זה אף עלול להזיק למאמצים".
בוושינגטון העריכו אתמול כי אף שהשיחות בווינה הסתיימו בשבוע שעבר בלא כלום, הן יחודשו בימים הקרובים - במישרין או בציר עוקף וחשאי. זאת, על רקע המאמץ למצות אותן קודם שבארה"ב ובאירופה יוצאים לחופשת חג המולד והשנה החדשה. עם זאת, ההערכה היא שהסיכוי שיושג הסכם עד אז קטן מאוד, מה שמאפשר לישראל עוד מרחב מסוים של פעולה בניסיון להשפיע על השיחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו