למנוע מהפיגוע בשומרון להפוך לגל טרור

ההערכה היא שמאחורי הירי בצומת תפוח עומדת חוליית של כמה מחבלים • פרטי היונדאי הכסופה וריבוי המעורבים יסייעו לתפוס אותם במהרה • פרשנות

זירת הפיגוע בצומת תפוח, צילום: יוסי זליגר

ניסיון העבר מלמד שמבצעי הפיגוע בצומת תפוח ייתפסו במהרה. למעשה, אפשר להניח שכוחות הביטחון כבר יודעים לא מעט על זהותם. פרטי הרכב שממנו בוצע הירי - יונדאי כסופה - הופצו זמן קצר לאחר האירוע ברשתות החברתיות. החקירה תוביל בוודאי במהרה אל מי שנסעו בו בזמן הפיגוע.

ההערכה היא שמדובר בחוליה, ולא במחבל בודד. לאדם יחיד קשה גם לנהוג ברכב, גם לחפש מטרות זמינות לפגוע בהן, וגם לבצע את הירי במדויק. לכן, בכל המקרים שבהם בוצעו בעבר פיגועים דומים, היו ברכב לפחות שני נוסעים, ולעיתים יותר, שהיו מעורבים בפיגוע. 
 
ריבוי מעורבים מקל על השב"כ בחקירת הפיגוע. קשה יותר להגיע אל מחבל בודד שלא משתף איש בתוכניותיו, מאשר אל חוליה שחבריה נדרשים לתיאום. גם השימוש בנשק מסייע לחקירה; בשונה מפיגועי דקירה או דריסה, נשק צריך לרכוש, והרכישה מוסיפה מעורבים ומגדילה את הסיכוי להגיע למבצעים.
 
המאמץ כעת הוא להגיע אל מבצעי הפיגוע במהירות האפשרית, משום שמרגע שהם חצו את הרוביקון וביצעו את הפיגוע, הם מסוכנים בהרבה. מבחינתם, אין כבר מה להפסיד; הפיגוע שביצעו ישלח אותם לכלא, או לעולם הבא - תלוי במצב שבו יותירו אותם לוחמי הימ"מ לאחר שיגיעו אליהם. ככל שהמועד הזה ירחק, יגדל הסיכוי שהם ינסו לבצע פיגוע נוסף.
 
הדאגה הזאת, הטקטית, משתלבת בדאגה גדולה בהרבה, אסטרטגית. הרוחות שנושבות ב־10 הימים האחרונים מהזירה הפלשתינית רחוקות מלבשר טובות. זה התחיל באירועי שער שכם בירושלים, נמשך לירי הרקטות מעזה, ועבר לפיגועים ביו"ש. אתמול בבוקר נוטרלה מחבלת שניסתה לבצע פיגוע בגוש עציון; אחר הצהריים הגיע פיגוע הירי בשומרון.
 
התחושה בקרב גורמים רבים היא שמדובר בראשיתו של גל טרור. ימי הרמדאן רגישים בכל שנה, אבל נדמה שהשנה הם נפיצים מתמיד כתוצאה מהשילוב בין הקמפיין הבלתי פוסק על מזרח ירושלים, דחיית הבחירות לרשות הפלשתינית, תקופת הפוסט קורונה על השלכותיה הכלכליות והחברתיות, ובעיקר ימי החג והלהט הדתי שמגיע עימם - שמתודלק תמידית על ידי גורמים אינטרסנטים, ובראשם חמאס.
 
האתגר הזה יגבר משמעותית בשבועות הקרובים.
 
בשבוע הבא יחגגו הפלשתינים את לילת אל־קדר ובישראל את יום ירושלים, ומייד אחר כך יצוינו ברצף נפיץ במיוחד עיד אל־פיטר, יום הנכבה וחג השבועות. צה"ל נערך לכך, ותגבר את הכוחות בגדה בכמה גדודים (חלקם החליפו פלוגות מג"ב שהועברו לסייע למשטרה בירושלים), אולם נדמה שהוא יידרש ליותר מכך. 
 
אחת התופעות הקבועות והמדאיגות אחרי פיגועים כאלה היא ניסיונות של גורמים נוספים לחקות אותם, ולפעול בהשראתם. לכן, המאמץ העיקרי כעת - לצד המאמץ הפיזי, להפגין נוכחות בשטח - יהיה מודיעיני. חלקו יושקע באיתור החוליה שביצעה את הפיגוע, אבל עיקרו בסיכול פיגועים עתידיים.
 
בשנה שעברה (2020) הצליחו כוחות הביטחון לשמור על רמה נמוכה יחסית של טרור ביו"ש. זה נבע במידה רבה מהקורונה ומכך שהחיכוך בין יהודים לפלשתינים צומצם למינימום, אבל השורה התחתונה היתה ירידה דרמטית במספר הנפגעים: 3 הרוגים ו־46 פצועים, בהשוואה ל־10 הרוגים ו־66 פצועים ב־2019 ול־16 הרוגים ו־83 פצועים ב־2018.
 
החשש כעת הוא מהיפוך מגמה. כאמור, האתגר כעת יהיה להטיל שמיכה על השטח, ולדכא את האלימות. זה ידרוש תערובת של מקלות וגזרים, וגם ניטור של הגורמים שמלבים את האש וטיפול בהם. ראש וראשון להם הוא חמאס, שמשחק משחק כפול: בזמן שהוא מנסה לשמור על הרצועה שקטה, משקיע הארגון מאמץ ניכר בהבערת הגדה, כולל במימון ושילוח חוליות טרור.
 
לכן, כחלק מחקירת הפיגוע, ינסה השב"כ להבין מהר ככל האפשר כמה שיותר פרטים על החוליה. אם היא פעלה על בסיס מקומי, שכונתי, ללא שיוך ארגוני כלשהו, או שהיו לה שותפים נוספים. זה קריטי לא רק כדי לדעת אם ניתן היה לסכל את הפיגוע, אלא כדי להבין אם מישהו עומד מאחוריו. אם יתברר שהפיגוע בוצע ומומן בהוראת אחד מארגוני הטרור, תידרש ישראל להטיל את האחריות על משלחיו - על כל המשתמע מכך.

כדאי להכירi