"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

אם הנפת הדגלים בירושלים תביא לחיכוך - נתמודד

עלינו להחזיר את כבודנו הלאומי, אחרת ניפגש בעל כורחנו באתגרים ביטחוניים בסדר גודל שלא ישאיר לנו ברירה אלא לפעול בכוח רב

,עודכן
0השמעה
המצעד הקודם, צילום: אורן בן חקון

ביקום של חמאס, האחים המוסלמים, פת"ח והגורמים האסלאמיסטיים-לאומניים בקרב החברה הערבית בישראל, מתנהל כנגדנו מאבק לאומני-דתי, מתוכנן ושיטתי. מערכה של ממש - לקעקע את זכויותיו הלאומיות והדתיות של עם ישראל בירושלים. ב"יקום" שלהם יש הבנה עמוקה, שאותה הביע המשורר אורי צבי גרינברג, כי "מי ששולט בהר שולט בירושלים, ומי ששולט בירושלים שולט בארץ ישראל". כוונתם ושאיפתם היא לשלוט בארץ ישראל כולה, והדרך לשם עוברת בהר ובירושלים ומשם לערים המעורבות, כאשר לבסוף תישאר "בית"ר" של ימינו - היא העיר תל אביב.

בבית"ר נוהלה המערכה האחרונה כנגד הרומאים במרד בר כוכבא, ומיליון יהודים נטבחו. משם פוזרנו לאלפיים שנות גלות. כיום רוצים לדחוק אותנו לתל אביב, ושם לסיים את העבודה.

ביקום מקביל, בממד אחר לגמרי, מתנהל בצד הישראלי שיח שמשווה בין אי-קיום מצעד הלה"טבים במסלול שעובר בשכונות חרדיות, מפאת כבודם של האחרונים, להצדקה של אי-הנפת דגלים בעיר העתיקה. יש כאן שיח של כיבוד רגשות של אחרים, כאילו זה הגיוני שמישהו שמחזיק בתעודת זהות כחולה והוא אזרח של המדינה, או לכל הפחות תושב שלה עם זכויות אזרחיות מלאות, לגיטימי שינהג באלימות כנגד הנפת דגל הלאום ברחובות העיר.

נשאלתי השבוע כמה פעמים, מה יקרה אם הנפת הדגלים תביא לחיכוך? אני טוען שאם זה יקרה, אזי נצטרך להתמודד, כימי שחושב שהתקפלות כזו תביא שקט - אינו מבין דבר וחצי דבר מהמערכה המתרחשת לנגד עינינו. לי היה ברור שברגע שתהיה התקפלות בסוגיה זו, מייד תבוא הסחיטה הבאה.

אם לא נתעשת ולא נחזיר את כבודנו הלאומי ואת הנחישות לשמר את האתוס הציוני-יהודי שלנו, ניפגש בעל כורחנו באתגרים ביטחוניים בסדר גודל שלא ישאיר לנו ברירה אלא לפעול בכוח רב. אפשר להימנע מכך, וצעד-צעד, בנחישות, להחזיר את הריבונות לעיר בירתנו.

הכותב הוא תא"ל במיל', מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמיר אביבי

הכותב הוא תא"ל במיל' ויו"ר תנועת הביטחוניסטים

כדאילהכיר