לא לחכות להתגברות גל הטרור - לפעול במלוא העוצמה

בין שאר השאלות הקשורות לניסיון הפיגוע בתל אביב ינסו מומחי שב"כ להשיב גם לשאלה אם אירוע זה מבשר את חזרתו של טרור המתאבדים לשגרת חיינו. "תאונת העבודה" שגרמה לפיצוץ המטען ולמותו של המחבל בטרם ביצע את זממו מפנה את הזרקור לעבר הסכנה החדשה-ישנה הרובצת לפתחנו: פיגועי התאבדות.

דפוס זה יכול להתפתח כיום כתוצאה משילוב בין ארבעה גורמים: מוטיבציה גבוהה בקרב הפלשתינים מיו"ש לפגע בישראל, זמינות של אמצעי לחימה וחומרי נפץ באמצעות מעבדות לייצור והרכבה של מטענים, הכְוונה של גורמי מפקדה בשטח או מחו"ל, והפרצות הרבות בהגנה על קו התפר. אם אמנם התקבלה החלטה לחזור לפעילות בדפוס הזה, ניתן לראות בכך עדות דווקא להצלחה של צה"ל ושב"כ להכשיל את מאמציהם של גורמי הטרור להשיג אפקטיביות בשיטות הטיפוסיות, שכן טרור המתאבדים נתפס כ"נשקו של החלש" והשימוש בו לא חף מביקורת גם מצד תומכי טרור, לנוכח השלכותיו והנזק שהוא גורם לתדמית הארגון, במיוחד לאחר תופעת דאעש.   

ליישם את לקחי העבר

כדי למנוע את היווצרותו של גל טרור מסוג זה, נדרש ליישם מיידית את הלקחים שישראל הפיקה לאחר גלי הפיגועים בשנות ה־90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים, שגרמו לכ־700 הרוגים. הלקח הראשון הוא הידוק ההגנה וסכירת הפרצות במרחב התפר, תוך החמרה משמעותית של הענישה ושל הסנקציות המנהלתיות נגד מי שמעורבים בהכנסתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים בישראל.

את הזיקה בין מרכיבים אלה וחשיבותם היטיב לתאר בית המשפט המחוזי בחיפה, בפסק דין שניתן בינואר השנה: "מערכת הביטחון משקיעה מיליארדי שקלים בהקמת גדר ביטחונית, שמטרתה למנוע כניסה של בלתי מורשים ובתחזוקתה; באבחון האוכלוסייה המבקשת היתרי כניסה לישראל ובהוצאת היתרים למי שממנו אין נשקף סיכון ביטחוני לאזרחי המדינה; בהצבת גדודים שתפקידם ללכוד מסתננים ארצה; בפריסת כוחות שיטור האמונים על מעצרם לאחר כניסתם.

עת מדיניות האכיפה אינה נוקשה, אינה מרתיעה ואינה מונעת, היקף התופעה רחב והתפשטותה צפויה. במצב זה, סיכוייהם של כוחות הביטחון להצליח במשימת סיכול ההסתננות פוחתים משמעותית. אמת פשוטה זו נכונה בשעת רגיעה ונכונה שבעתיים בשעת מלחמה".

לקח שני שיישומו חיוני הוא הגברת הקצב והעוצמה בפעולות היזומות בערים ובמחנות הפליטים לחיסול "מעבדות", מחסני אמל"ח והתארגנויות חמושות - הגישה ההתקפית של גורמי הביטחון מאז 7 באוקטובר קצרה הצלחות רבות ואילצה את ראשי כנופיות הטרור להשקיע מאמצים בהסתתרות ובהגנה על חייהם. יש להמשיך בכך, וביתר שאת. נוסף על כך, יש להגביר את המאמצים למניעת הברחות של אמצעי לחימה וחומרים דו־שימושיים המשמשים לייצור חומרי נפץ, מישראל או משטח ירדן אל שטחי יו"ש.

הלקח הרביעי נוגע להריסת בתיהם של מחבלים המעורבים בפיגועים אלה, בלי קשר לתוצאות הפיגוע או למקום מגוריו ולמעמדו של המחבל. זאת כאמצעי הרתעה לנוכחות החומרה של אותם פיגועים ובהיעדר צעדים מרתיעים אחרים מול מחבלים פוטנציאליים.כמו כן, הלקח החמישי עוסק במניעת האדרה והשראה - מניעת טקסים, חשיפה פומבית של נסיבות גיוסם של מחבלים למשימות אלה, ככל שמדובר בניצולם על רקע מצוקות אישיות או בהטעייתם על ידי גורמי טרור.

מצוקת הכליאה - פתירה

אין להשלים עם מצב שבו הרשויות מאפשרות שחרור מוקדם של מחבלים מבתי הכלא בישראל או מתלבטות באשר לביצועם של מעצרים ביטחוניים עקב מצוקת מקומות הכליאה. מדינת ישראל ידעה להתמודד עם אתגרים גדולים יותר מהצורך להכשיר במהירות מתקני כליאה, וחזקה כי תדע לעשות זאת גם היום, בהלימה לצורכי השעה.

הכותב מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית