הפיגוע שנכשל בתל אביב: לא לחכות להתגברות הגל - לפעול כבר עתה במלוא העוצמה

בין שאר השאלות הקשורות לניסיון הפיגוע בתל-אביב, ינסו מומחי השב"כ להשיב גם לשאלה, האם אירוע זה מבשר אתחזרתו של טרור המתאבדיםלשגרת חיינו.

"תאונת העבודה" שגרמה לפיצוץ המטען ולמותו של המחבל בטרם ביצע את זממו, מפנה את הזרקור לעבר הסכנה החדשה-ישנה הרובצת לפתחנו: פיגועי-התאבדות. דפוס זה יכול להתפתח כיום כתוצאה מהשילוב המתקיים בין ארבעה גורמים: מוטיבציה גבוהה בקרב הפלשתינים מיו"ש לפגע בישראל, זמינות של אמצעי לחימה, חומרי נפץ ומעבדות לייצור והרכבה של מטענים, הכוונה של גורמי-מפקדה בשטח או מחו"ל והגורם הרביעי הוא הפרצות הרבות בהגנה על קו-התפר.

אם אמנם התקבלה החלטה לחזור לפעילות בדפוס הזה, ניתן לראות בכך עדות דווקא להצלחה של צה"ל ושב"כ להכשיל את מאמציהם של גורמי-הטרור להשיג אפקטיביות בשיטות הטיפוסיות, שכן טרור המתאבדים נתפס כ"נשקו של החלש" והשימוש בו לא חף מביקורת גם מצד תומכי-טרור, לנוכח השלכותיו והנזק שהוא גורם לתדמית הארגון, במיוחד לאחר תופעת דאע"ש.

כדי למנוע היווצרותו של גל טרור מסוג זה, נדרש יישומם המיידי של הלקחים שישראל הפיקה לאחר גלי הפיגועים בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנת 2000, אשר גרמו לכ-700 הרוגים.
ראשית כל, הידוק ההגנה וסכירת הפרצות במרחב התפר – תוך החמרה משמעותית של הענישה ושל הסנקציות המנהלתיות נגד מי שמעורבים בהכנסתם של שוהים בלתי חוקיים, בהלנתם או בהעסקתם בישראל.

את הזיקה בין מרכיבים אלה וחשיבותם הטיב לתאר בית המשפט המחוזי בחיפה, בפסק דין שניתן בינואר השנה: "מערכת הביטחון משקיעה מיליארדי שקלים בהקמת גדר ביטחונית, שמטרתה למנוע כניסה של בלתי מורשים ובתחזוקתה, באבחון האוכלוסייה המבקשת היתרי כניסה לישראל ובהוצאת היתרים למי שממנו אין נשקף סיכון ביטחוני לאזרחי המדינה, בהצבת גדודים שתפקידם ללכוד מסתננים ארצה, בפריסת כוחות שיטור האמונים על מעצרם לאחר כניסתם. עת מדיניות האכיפה איננה נוקשה, איננה מרתיעה ואיננה מונעת, היקף התופעה רחב והתפשטותה צפויה".

"במצב זה, סיכוייהם של כוחות הביטחון להצליח במשימת סיכול ההסתננות פוחתים משמעותית. אמת פשוטה זו נכונה בשעת רגיעה, היא נכונה שבעתיים בשעת מלחמה".

נדרשת גם הגברת הקצב והעוצמה בפעולות היזומות בערים ובמחנות הפליטים, לחיסול "מעבדות", מחסני אמל"ח והתארגנויות חמושות – הגישה ההתקפית של גורמי הביטחון מאז 7 באוקטובר קצרה הצלחות רבות ואילצה את ראשי כנופיות הטרור להשקיע מאמצים בהסתתרות ובהגנה על חייהם, יש להמשיך בכך ובייתר שאת.

בנוסף, הגברת המאמצים למניעת הברחות של אמצעי לחימהוחומרים דואליים המשמשים לייצור חומרי נפץ, מישראל או משטח ירדן, אל שטחי יו"ש. כמו כן, הריסת בתיהם של מחבלים המעורבים בפיגועים כאלה, בלי קשר לתוצאות הפיגוע או למקום מגוריו ולמעמדו של המחבל. זאת, כאמצעי הרתעה לנוכחות החומרה של פיגועים אלה ובהיעדר צעדים מרתיעים אחרים מול מחבלים פוטנציאליים.

עוד צעד מתבקש הוא מניעת האדרה והשראה - מניעת טקסים, חשיפה פומבית של נסיבות גיוסם של מחבלים למשימות אלה, ככל שמדובר בניצולם על רקע מצוקות אישיות או בהטעייתם ע"י גורמי טרור.

אין להשלים עם מצב שבו הרשויות מאפשרותשחרור מוקדם של מחבלים מבתי הכלאבישראל או שמתלבטות באשר לביצועם של מעצרים ביטחוניים, עקב המצוקה מקומות כליאה. מדינת ישראל ידעה להתמודד עם אתגרים גדולים יותר מהצורך להכשיר במהירות מתקני כליאה וחזקה כי תדע לעשות זאת גם היום, בהלימה לצורכי השעה.

הכותב מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.