הפלשתינים חגגו את המתקפה האיראנית - האמריקנים בוחרים להתעלם מתמונת המציאות

המראות והקולות של רבבות פלשתינים רוקדים על הגגות, שיכורים משנאה, אל מול הטילים והכטב"מים החולפים מעל ראשיהם בדרך אלינו, הם לכאורה שׁוּלִיים בחוויה הקשה שעברה על כולנו ביום ראשון לפנות בוקר. אלא שלאמיתו של דבר הם אינם שוליים כלל וכלל.

התמונות הללו, שמפאת החשיכה לא היטיבו להצטלם, הן הליבה האמיתית של תמונת ''היום שאחרי", אותה תמונה שממשל ביידן מדמיין בטעות אחרת לגמרי. התמונות הללו מצטרפות לעשרות שנות טרור, הסתה, פיגועים ודם, והן מלמדות שוב שבצד השני לא מדובר בבודדים אלא שהשנאה מגיעה מלמטה. המנהיגות הפלשתינית, הישנה, החדשה או "המחודשת" שעוינת את ישראל, היא שיקוף של החברה הפלשתינית.

חשוב לומר זאת עתה, כי בניגוד לרושם שהאמריקנים מנסים לצייר הפלשתינים ביו"ש, בשורשם ובמהותם, בדומה לאלה של עזה, אינם באמת חלק מהציר המתון שמתנגד למתקפה האיראנית. גם האיראנים יודעים זאת, והם בונים עליהם בדיוק כפי שהם בונים על הרוב הפלשתיני בירדן, שאותה הם מנסים עתה לערער מבפנים.

הירי לעבר ירושלים שיורט מעל הר הבית ("אל־אקצא"; נ"ש) אינו טעות איראנית. בדיוק להפך - זו קריאת כיוון לשחרור הר הבית מ"טומאת היהודים". רק לפני שנים אחדות, בעיר קום שבמרכז איראן, השתתפו משמרות המהפכה האיראניים בתרגיל שדימה כיבוש של המתחם בירושלים. הכוחות "פרצו ושחררו" דגם של מבנה כיפת הסלע.

ה"פרוקסיז" של איראן נמצאים גם ביו"ש

גם כששייח' ראאד סלאח, מגדולי שונאינו, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק, שוחרר מחקירה משטרתית לאחר השתתפותו במשט המרמרה הזכור לשמצה, הפגינה כלפיו איראן השיעית, זו ששואפת למחוק את ישראל מהמפה, אהדה רבה. ערוצי הטלוויזיה באיראן העבירו אז בשידור חי את קבלת הפנים ההמונית שחלק מערביי ישראל ערכו לסלאח.

מנקודת המבט של איראן, ה"פרוקסיז" שלה יושבים לא רק בעזה, בלבנון (חיזבאללה), בתימן, בסוריה ובעיראק - אלא גם ביו"ש, וגם בקרב גורמי קיצון של ערביי ישראל כמו סלאח, כמאל חטיב ודומיהם.

בישראל מבינים זאת וערים לכך, אבל יש הכרח להנגיש את המידע הזה לעולם, בפרט לממשל הנוכחי בוושינגטון, שממשיך להזות הזיות על רש"פ מחודשת בעת שתושבי אותה רשות - "הבסיס הדמוקרטי" לכאורה למוסדות הרש"פ המחודשים - רוקדים על הגגות בשמחה ומצהללים לנוכח מתקפת הטילים והכטב"מים על ישראל.

חלק משרי הממשלה החדשה ורבים מהמושלים החדשים שאבו מאזן מינה עכשיו במסגרת אותה רשות מולבנת הם בעלי רקורד של עוינות לישראל. רבים מהם הביעו תמיכה מפורשת בטרור, או פרסמו גילויי אהדה לטרור ולטרוריסטים. מבחינה זאת, הם כאמור נציגים נאמנים של הציבור הפלשתיני שרקד עכשיו על הגגות, ממש כמו במלחמת המפרץ.

הציבור הזה, כמו נציגיו המולבנים, ואנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים שלוקחים עתה חלק בפיגועים, הם חלקים שונים של אותה תמונה - שהאמריקנים בוחרים להתעלם ממנה. אנו, לעומת זאת, איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך ולהתעלם, וחייבים להדהד אותה ברחבי העולם, בפרט אצל ידידתנו הגדולה ארה"ב.