טייסות חדשות, מטוסי קרב ומסוקים: רכש חסר תקדים לחיל האוויר

על פי תוכנית של חיל האוויר, שכבר נמצאת בשלבי ביצוע, ישראל תרכוש טייסות חדשות של מטוסי קרב ומסוקי קרב מתקדמים מארה"ב • חלק מהחלטות הרכש, שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים, התקבלו כמסקנות מאירועי המלחמה • הכלים החדשים יחזקו את יכולות צה"ל ויאפשרו לו להוציא משירות טייסות מיושנות • המהלך נועד להגדיל את העצמאות הישראלית, אך לא יצמצם את התלות באמריקנים

מטוס F15. צילום: משה שי

כלקח מהמלחמה, ובעקבות האיומים הנוכחיים והעתידיים על ישראל, חיל האוויר עתיד לגדול בצורה דרמטית, ובימים אלה הוא כבר עובד על תוכנית חדשה שמטרתה הצטיידות במטוסים ובמסוקים מתקדמים, וכן במלאי חימוש אווירי.

על פי התוכנית המוצעת, ישראל תרכוש בסדרת עסקאות בשווי מוערך של עשרות מיליארדי דולרים עוד ארבע טייסות של מטוסי קרב מתקדמים ושתי טייסות של מסוקי קרב. נבחנת גם אפשרות להצטייד במטוסי תדלוק נוספים. בד בבד, תגדל דרמטית כמות החימוש שיועמד לרשות צה"ל ויואצו תהליכי הייצור של חימוש בישראל, כדי להגדיל את העצמאות הישראלית בתחום.

צה"ל מחדש את המערך האווירי, צילום: אורן כהן

שתיים מהטייסות החדשות יהיו של מטוסי F-35 ("אדיר"), שעתידות להצטרף לשתי טייסות "אדיר" שחיל האוויר כבר רכש. שתי טייסות נוספות שיירכשו יהיו של מטוסי F-15 חדישים (F-15IA), שייוצרו במיוחד עבור חיל האוויר הישראלי.

ההצטיידות בטייסות נוספות (שכל אחת מהן מונה 25 מטוסים) היא תוצאה ישירה של המלחמה, אך גם של ההבנה שלישראל יש צורך בכוח אווירי גדול וקטלני יותר, כזה שיוכל להתמודד בהצלחה עם איומים בזירות קרובות ורחוקות.

בחיל האוויר החליטו על רכש מקביל של שני סוגי המטוסים, בשל היכולות השונות שלהם מבחינת טווחים, משקל נשיאה ותכונות חמקנות. הרצון הוא גם להימנע מהישענות על ספק יחיד, וגם לנסות לקצר את זמני הייצור וההצטיידות.

תהליכי הרכש של שתיים מטייסות הקרב (אחת מכל סוג) החלו כבר לפני המלחמה, והם נמצאים בשלבי ביצוע שונים. בקרוב הם צפויים להגיע לאישור סופי בוועדת השרים להצטיידות. תהליכים אלו גם דורשים אישורים שונים בארה"ב, וכן סיכומים עם היצרניות (לוקהיד מרטין ובואינג).

מכוונים להסכם עתידי

ההערכה היא שעסקת F-35 הראשונה תאושר כבר בימים הקרובים, ואילו עסקת F-15 הראשונה תאושר במהלך הרבעון הנוכחי.

מסוק אפאצ'י, צילום: אורן כהן

ההצטיידות עצמה תארך זמן ממושך יותר. מטוסי F-35 יגיעו במהלך חמש השנים הקרובות, ואילו מטוסי F-15 הראשונים יגיעו לקראת סוף העשור. שתי עסקאות אלו יתוקצבו במסגרת הסכם הסיוע הביטחוני האמריקני הקיים.

במקביל, החלה עבודת המטה להצטיידות בשתי טייסות הקרב נוספות, שהמימון שלהן ייעשה מהסכם הסיוע הביטחוני האמריקני הבא (ההסכם הנוכחי יפוג ב־2028). בישראל מניחים לצורך זאת כמה הנחות עבודה, ובראשן שהסכם כזה אכן ייחתם ושהיקפו השנתי יהיה זהה, לכל הפחות, להסכם הקיים - שעומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה. אף על פי שנותרו עוד ארבע שנים עד לסיומו של הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי, ישראל תנסה לקדם כבר כעת הסכם עתידי, ואולי אף להגדיל את היקפו, כדי להסתייע בממשל הידידותי הנוכחי בוושינגטון ובתמיכתו המופגנת בצורכי המלחמה של ישראל.

F35, צילום: משה שי

בהנחה שכל עסקאות הרכש האלו יאושרו, יתבסס מערך הקרב של חיל האוויר מהעשור הבא על שלושה סוגי מטוסים: 100 מטוסי F-16I ("סופה") שכבר טסים בחיל האוויר; 100 מטוסי F-35 ("אדיר") שמתוכם שתי טייסות כבר נרכשו ושתיים נוספות יירכשו; ושלוש טייסות של F-15 (שתיים מהסוג החדש, וכן טייסת הרעם - F-15I, שמשרתת בחיל האוויר זה 25 שנה). השלמת ההצטיידות תאפשר להוציא משירות את מטוסי F-15 ו־F-16 הישנים.

גם מסק"רים בדרך

בתוך כך, במקביל לפעילות בנוגע לרכישת מטוסי קרב, מתוכננת גם הצטיידות בשתי טייסות של מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מתקדם. עוד לפני המלחמה תכנן חיל האוויר לסגור את טייסת האפאצ'י הישנה ("פתן") ולהישאר עם טייסת אחת בלבד של מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מתקדם ("שרף").

העיכוב במתן מענה למתקפת חמאס בשעות הראשונות של המלחמה והשימוש התכוף בסיוע קרקעי קרוב לכוחות במהלכה, הבהירו כי נדרש מערך מסוקי קרב גדול יותר. לכן הוחלט לפתוח בהליכים מיידיים לרכש של טייסת אפאצ'י, ובהמשך גם של טייסת נוספת.

המטרה - להפחית את התלות באמריקנים, צילום: משה שי

עסקאות אלו טרם סוכמו או אושרו, אבל בישראל מקווים שניתן יהיה לעשות זאת בלוח זמנים קצר ולהאיץ את תהליכי ההצטיידות, בין היתר בהתבסס על העובדה שמסוקים אלה מיוצרים באופן סדרתי עבור הצבא האמריקני.

בכירים בארץ גם עושים מאמץ לקצר את תהליכי האספקה של לפחות שניים מבין ארבעת מטוסי התדלוק שכבר נרכשו. חיל האוויר גם בוחן כעת אפשרות לממש את הסיכום עם האמריקנים ולרכוש ארבעה מתדלקים נוספים, שייקלטו בטייסת חדשה שתוקם בבסיס חיל האוויר בנבטים.

לצד ההצטיידות במטוסים ובמסוקים חדשים, הוחלט גם להגדיל משמעותית את מלאי החימוש האווירי שיעמוד לרשות חיל האוויר. כדי להשיג זאת, מתבצעים שני תהליכים מקבילים: האצת רכש בארה"ב והאצת רכש בישראל - כולל פתיחת קווי ייצור חדשים של חימוש כבד במפעלי חברת אלביט (לשעבר תע"ש). אלביט גם תגדיל משמעותית את הייצור של חימוש לצבא היבשה, בדגש על כוחות שריון וארטילריה.

ההחלטות החדשות שהתקבלו במהלך המלחמה נועדו להגדיל את העצמאות הישראלית בתחום החימוש, אולם הן לא יצמצמו את התלות הישראלית בפלטפורמות אמריקניות. לגורמים פוליטיים שונים שמרבים להתנגח בממשל האמריקני מומלץ להביא בחשבון שלפחות בעשור וחצי הקרובים ישראל תהיה כבולה עדיין לסיוע האמריקני, מבלי שתהיה לו חלופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר