השאלה לא היתה אם, אלא מתי: עארורי הזמין את החיסול של עצמו

לא יהיה מופרך לומר שסאלח עארורי ניבא את מותו. בסדרת התבטאויות לפני המלחמה בעזה ולאחר שפרצה, הוא התייחס לאיומים בישראל בעניין חיסול צמרת חמאס ונשמע כמי שידע שגורלו נחרץ: הוא הבין שבמוקדם או במאוחר היד הארוכה של ישראל תגיע אליו.

השאלה לא היתה אם, אלא מתי. "אני מרגיש שחייתי מעבר למה שצריך, מעולם לא ציפיתי להגיע לגיל הזה", אמר באחת מהצהרותיו. אפשר להגיד עליו הרבה דברים - טיפש הוא לא היה. עארורי קיבל ביושר את תואר "האסטרטג של חמאס", לאחר שקיבלאחריות לחטיפתם ולרציחתם של שלושת הנעריםב־2014. כבר אז ידע ששמו עלה לראש רשימת בכירי ארגון הטרור המיועדים לחיסול. ולמרות זאת, המשיך לפעול בתחכום רב לקידום "פיגועי איכות" ברחבי יו"ש - מבלי להתנהג כמבוקש.

עארורי המשיך בשגרת חייו והתנייד ממקום למקום בצורה גלויה, מבלי לעשות חשבון לאיש. הוא גם לא חסך בהופעות פומביות שכללו ראיונות לכלי תקשורת ערביים ופגישות עם מזכ"ל חיזבאללה וראשי ארגוני טרור נוספים בביירות ובדוחא.

מי שעקב אחר התנהגותו וניתוחיו, קיבל רושם של אדם שמשדר ביטחון עצמי, אולי אפילו מופרז מדי. קשה לספור את כמות הפעמים שבהן הרשה לעצמו להסית לטרור ולהתגרות בישראל. לפחות מהבחינה הזאת, הוא הזמין את החיסול של עצמו. "הילחמו, התקוממו בכל דבר שידכם משגת. במקום שאלף צעירים ישתתפו בהתנגדות, צריך שיהיו 100 אלף, הכיבוש יובס", האיץ בצעירים פלשתינים בראיון טלוויזיוני.

אלא שהמסרים החריפים והמסוכנים שלו הדהדו בעוצמה ברשתות החברתיות, ולעיתים גם תורגמו לכדי פיגועים בשטח. בשונה ממוחמד דף ומאחרים שנעלמו מתחת לרדאר, עארורי לא ירד למחתרת ולא נחשב דמות בלתי מושגת. להפך, הוא נהג לשוחח עם קרובי משפחה ומכרים, ונהנה מקרבתם של אחרים ואפילו של עיתונאים.

מספר שתיים בחמאס לקח ברצינות את האיומים מישראל, אך לא רצה לבלות את שארית חייו בבונקר. זה לא התאים לאישיות שלו, ולא לכבודו העצמי. אף שבתוארו הוא תפקד כסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מעמדו בפועל היה "שר ביטחון" של ארגון הטרור, לפחות בכל הקשור ליו"ש. בגזרה זו הוא לא רק הכווין פיגועים, מימן תאי טרור והגה שיטות פעולה, אלא גם ניסה לחתור תחת מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית.

צמרת הרש"פ סימנה אותו כגורם עוין, ולכן גם היא תיהנה כעת מפירות ההתנקשות בו. מתוקף קרבתו לאיראנים ולחיזבאללה, עארורי היה אחראי גם ל"פרויקט דרום לבנון" להקמת תשתית טרור, מה שהקנה לו השפעה בארגון ומחוצה לו.

חיסולו הוא מכה קשה לחמאס בזירת יו"ש ובחו"ל, מה שאומר שלא יהיה פשוט למצוא אדם שייכנס לנעליו הגדולות והייחודיות - אך שלא נשלה את עצמנו: ניסיון העבר מלמד שגם אם זה ייקח זמן, גם לו בסוף יימצא מחליף.