כנועים ומפוחדים: ביקור במתקן שבו כלואים אסירי הנוח'בה

כמעט חודשיים שעשרות מחבלי יחידת הנוח'בה האכזרית שוהים באגף נפרד באחד ממתקני הכליאה של שב"ס, שמיקומו אסור בפרסום. אלה המחבלים שהובילו את הטבח בעוטף, חוד החנית של חמאס שגדלו על הקנאות האידיאולוגית והרצחנית של דאע"ש. בלי מדים מנומרים, סרטים ירוקים על המצח או כלי הנשק והרימונים, נראים אסירי הנוח'בה כנועים ומפוחדים. הם לבושים במדים חומים ובכפכפים כחולים, ובמרבית היום הם כבולים בידיהם באזיקים.

האגף שבו הם שוהים הינו סגפני במראהו. במרכזו רחבת בטון שרצפתו צבועה בחלקה בתכלת, מעליה תקרת מתכת החוסמת את מראה השמיים ועל הקירות תלויים דגלי ישראל. כחמישה עד שמונה אסירים שוהים בתא קטן ובו רק מיטות קומותיים מברזל. בכניסה ממוקמים שירותי "בול קליעה", ללא אסלה, כשלצידם כיור קטן ומעליהם צינור מתחת המשמש למקלחת. השירותים מוקפים בקיר נמוך לבן ואינם מסתירים את השוהה בהם, אלא אם הוא מתכופף. אלא שההקפדה על האינטימיות אינה מחויבת מאחר שבניגוד לאסירים ביטחוניים אחרים, התאורה בתאי הנוח'בה כבויה באופן תמידי. ללא חלונות, כשהם מוקפים בבטון עבה, שוהים האסירים בעלטה כמעט מוחלטת, כמו במנהרות בעזה, ואינם מסוגלים להבחין בין יום ללילה.

"ביום שבו קלטנו אותם, אחד מהם הסתכל עלי והתחיל לילל", מספר לראשונה רס"מ מואפק עסאקלה, דרוזי מהצפון, המשמש כמפקד צוות סוהרים במתקן הכליאה. "הוא בכה בדמעות, אמר שהוא רק פועל בניין שהגיע לישראל למצוא עבודה ושאין לו כסף לאוכל לילדים. הוא שיחק אותה מסכן. לא הסתכלתי לכיוון שלו וכל מה שעבר לי בראש הם הסרטונים המחרידים שחמאס פרסם בטלגרם. מלמחרת גיליתי מי הוא כשראיתי במקרה את התיק האישי שלו. לא פועל ולא נעליים. הוא רוצח מתועב ששחט בדם קר אישה ובנה הקטן, שהשתמש בסכין בעודם בחיים ואחר כך ירה להם בראש".

הסיפור המלא על תנאי הכליאה של אסירי הנוח'בה ועל הסוהרים ששומרים עליהם, יתפרסם מחר במוסף "שישבת"