"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תיעוד מדהים מתוך עזה: קשישה פלשתינית נשכחה מאחור - רופא צה"ל לקח אותה תחת חסותו עד לפינויה
משפחתה הותירה אותה מאחור לאחר שלא הצליחה להתקדם • הרופא הצבאי גדליה פנדל וחבריו דאגו לה למזון, שמיכות וסיוע • "כשהתארגן עוד מסדרון הומניטרי איתרתי עגלה כדי להוביל אותה למקום שממנו היא תוכל לעלות עליה"

תיעוד מתוך עזה: הקשישה שפונתה - וזוכה לסיוע מצה"ל

צפו

תיעוד מדהים מתוך עזה: קשישה פלשתינית נשכחה מאחור - רופא צה"ל לקח אותה תחת חסותו עד לפינויה

משפחתה הותירה אותה מאחור לאחר שלא הצליחה להתקדם • הרופא הצבאי גדליה פנדל וחבריו דאגו לה למזון, שמיכות וסיוע • "כשהתארגן עוד מסדרון הומניטרי איתרתי עגלה כדי להוביל אותה למקום שממנו היא תוכל לעלות עליה"

,עודכן
0השמעה

את נחלה בת ה-72 פגש הרופא הצה"לי גדליה פנדל בדרך לשכונת רימל בעזה. היא נשכחה מאחור על ידי בני משפחתה שעזבו במסדרון ההומניטרי לפני תחילת הקרבות, ומאז הוא וחבריו שתופסים את השטח דואגים לה למזון, שמיכות וסיוע.

"הם עזבו אותה מולנו כשהיא לא הצליחה להתקדם", מספר לי פנדל בשיחה מעזה. "במשך יומיים הבאנו לה שמיכות, מזרון ואוכל. ניסינו לשדך אותה לסהר האדום כדי שיפנה אותה לבית חולים - ללא הצלחה. אפילו דיברנו קצת. היא סיפרה לי שקוראים לה נחלה, אני סיפרתי ששמי גדליה (אללה הוא אכבר)", הוא משחזר.

"האנשים עברו לידה והתעלמו ממנה"

"כשהתארגן עוד מסדרון הומניטרי איתרתי את העגלה הזו שאת רואה בסרטון ורתמתי את עצמי אליה כדי להוביל אותה למקום שממנו היא תוכל לעלות עליה ולהצטרף לעוזבים. ראיתי את האנשים עוברים לידה כשהיא יושבת על הרצפה ומתעלמים ממנה אז הכרחנו אותם לקחת אותה איתם", הוא מתאר מציאות בלתי אפשרית ללוחם בשטח אזרחי.

החיילים גוררים את העגלה ששמרו במיוחד לפינויה של הקשישה,צילום: ללא

הפלשתינית המבוגרת הרגישה בטוחה ליד החיילים שסעדו אותה כל אותה העת. ואני תהיתי כיצד הוא כתושב העוטף ומי שחווה את זוועות השבת השחורה הצליח למצוא את הכוח לסייע כשהוא בעזה נלחם נגד אויב אכזר.

"זה לא בא בקלות אבל זה בא בטבעיות. אני משער שהיא שמחה ורקדה באותו יום שהרגו בנו, אבל אנחנו זה לא הם. אני ריחמתי על האנשים שראיתי עוזבים את הבתים שלהם עם הילדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו