ציר חיזבאללה־חמאס מדאיג את ישראל

גורמי המודיעין וההערכה בישראל מאוחדים בדעתם שחג הרמדאן, שיחל בעוד שבוע בדיוק, יהיה השנה נפיץ מתמיד. הסיבות לכך מגוונות: גל הטרור שנמשך ביו"ש כבר יותר משנה, התרופפות המשילות של הרשות הפלשתינית והנתק בין ישראל למנגנוני הביטחון שלה, ההתססה הבלתי פוסקת מצד שלל גורמים ברשתות החברתיות, וגם המשבר הפנימי העמוק בישראל שמעורר אצל לא מעט גורמים באזור מחשבות שהיא פריכה מתמיד.

עדות לכך נתן נסראללה, שאמר בשבוע שעבר כי ישראל תקרוס לפני שתציין את שנתה ה־80. נסראללה היה בעבר אמן מוכר ומוצלח במיוחד בניגון על הסנטימנט הישראלי, אולם בשנים האחרונות קהה מעט קסמו והוא הרבה להגג סיסמאות חסרות בסיס. זה עבד על הישראלים פחות, בעיקר משום שנסראללה - בעודו מאופסן עמוק בבונקר שלו בביירות - נתפס כמי שמאיים הרבה ומממש מעט.

אלא שאל דבריו האחרונים ראוי להתייחס קצת יותר ברצינות. בשנה שעברה העלה נסראללה את ההימור שלו ערב חתימת ההסכם על חלוקת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, בניסיון לגרוף קופון מההצלחה או להכין את הקרקע להסלמה במקרה של כישלון. מאז הוא נרגע ושב לעסוק בענייניה הפנימיים של לבנון הקורסת, אבל כעת הוא חזר לנושא החביב עליו - ישראל.

גורמי המודיעין וההערכה בישראל מאוחדים בדעתם שחג הרמדאן, שיחל בעוד שבוע בדיוק, יהיה השנה נפיץ מתמיד

מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 נשמר נסראללה מחימום בלתי מבוקר של הגבול עם ישראל. הוא חרג מהמדיניות הזאת רק במקרים הספורים שבהם ישראל תקפה בלבנון או פגעה באנשיו (גם על אדמת סוריה). זה הוביל בכמה מקרים למתיחות נקודתית בגבול, שלשני הצדדים היה אינטרס להרגיע אותה כדי להימנע ממיס־קלקולציה שעלולה היתה להוביל להסלמה - ואף למלחמה.

אולם דומה שכעת עלול נסראללה לשגות בהערכה מחודשת שישראל פגיעה מבעבר. ארגונו נערך לכך זה זמן. דוגמה טובה לכך היא החזרת קו המוצבים הגלוי של חיזבאללה לגבול לבנון, לצורכי תצפית והזנקת כוחות. ישראל מחתה על כך כמה פעמים באחרונה בפני יוניפי"ל ואף ניסתה לערב גורמים בינלאומיים שונים, תוך שהזהירה מהסלמה אפשרית, בינתיים ללא הועיל.

במקביל, גם חמאס האיץ בשנה האחרונה את התבססותו בלבנון, בעיקר במחנות הפליטים בצור ובצידון. הפעילות הזאת מתבצעת בהנהגתו של סלאח ערורי - האחראי לפעילות החוץ של הזרוע הצבאית של החמאס - שמבקש לבסס חזית נוספת נגד ישראל, שתופעל במקרה של הסלמה בעזה או ביו"ש. ערורי ואנשיו גייסו מאות פלשתינים ואימנו אותם בירי רקטות ובהכנת והנחת מטענים, מתוך כוונה להפעילם ביום פקודה.

למנוע הסלמה באמצעות תיאום מדיני

הפעילות הזאת של חמאס מתבצעת תחת עינו הפקוחה של חיזבאללה, וככל הידוע בתיאום עימו. לא ברור מה האינטרס של נסראללה בכך; ארגונו נשמר בשנים האחרונות שלא לסכן או לסבך את לבנון, ואם חמאס יפעל מאינטרסים שלו (או בלחץ איראני) הוא עלול לגרור את גבול הצפון ואת חיזבאללה להסלמה לא רצויה שתמיט חורבן על לבנון.

המדיניות הזאת של פעילות חוצה זירות מאפיינת את חמאס בשנים האחרונות. הארגון מעודד את פעיליו ביו"ש לבצע פיגועים, אף שהוא עלול להיגרר למלחמה בעזה שפחות רצויה מבחינתו כעת. נדמה שבהקשר הזה חמאס לא הפנים את לקחי העבר, לאחר שחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ב־2014 ביו"ש הובילה למבצע "צוק איתן" בעזה, והוא עלול לשוב ולשגות כעת.

הפוטנציאל לכך יגדל משמעותית בחודש הרמדאן המועד לאלימות ממילא, ועל רקע ההיקף הגדול של התרעות לפיגועים. מאז תחילת השנה נרצחו 14 ישראלים בפיגועי טרור, ובכמה מקרים לא היו נפגעים בנפש רק במזל. כך, בפיצוץ המטען שלשום סמוך לצומת מגידו, שממנו נפצע קשה אזרח ישראלי ערבי. מאחר שלפצוע אין עבר ביטחוני, נראה כי מדובר בניסיון פיגוע שבוצע באמצעות מטען צד, מהסוג שמוכר היטב לישראל מתקופת השהייה של צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון.

האתגר הרב־זירתי הזה מחייב את ישראל להתנהלות שקולה ואחראית, תוך תיאום מקסימלי עם שלל גורמים - מארה"ב, אירופה והאו"ם, ועד מצרים, ירדן ומדינות המפרץ - בניסיון למנוע הסלמה. זאת משימה לא פשוטה כאשר בתוך הקבינט המדיני־ביטחוני ישנם גורמים שבעצמם מערערים את היציבות, ובשעה שבולמוס החקיקה בכנסת קורע את ישראל מבפנים, מאיים על אחדותה ועל כשירות צבאה, ועלול לגרות את אויביה לפעולה.