אפקט הפיגועים: צה"ל סוגר את גדודי המעברים של המשטרה הצבאית

צה"ל יסגור את גדודי המעברים של המשטרה הצבאית, "תעוז" ו"ארז", ובמקומם יקים גדוד הגנת גבולות שיתמחה בהגנה על מרחב התפר וכן ירחיב את הקצאות הגיוס למג"ב, כך נודע ל"ישראל היום".

הגיוס לגדוד הגנת הגבולות החדש יתחיל כבר במסגרת גיוסי נובמבר הנוכחיים. ההערכה היא שיכולת מבצעית ראשונית תהיה כבר במחצית 2023. בצה"ל בוחנים זה כמה חודשים את סוגיית גדודי המעברים המשויכים למשטרה הצבאית.

בגדודי המעברים משרתים לוחמים ולוחמות המוצבים במעברים ביהודה ושומרון שעוד לא הועברו לניהול אזרחי. גדודים אלו סובלים כבר שנים מבעיות רבות, שביניהן מוטיבציה נמוכה מאוד לשירות. אם לא די בכך, בצבא מבינים שבמקום שבו יש מגע עם אוכלוסייה אזרחית, נכון שיוצבו שוטרים בעלי סמכויות מתאימות ולא חיילים חסרי סמכויות שיטור.

לעצור את השב"חים

במקביל, מאז תחילת מבצע שובר גלים ולאור הצורך בחיזוק ההגנה על מרחב התפר, צה"ל מגייס גדודי מילואים במטרה לצמצם עד כמה שניתן את מספר השב"חים שנכנסים לישראל. עלות גיוס המילואים היא גבוהה מאוד, ועד כה הוציא צה"ל מאות מיליוני שקלים על גיוס מילואים לטובת אבטחת מרחב התפר. לא זו בלבד, אלא שמילואימניקים אפקטיביים פחות מגדוד סדיר, שכן גדוד סדיר בדרך כלל גדול יותר מגדוד מילואים, וגם לא צריך לעבור הכשרה מחודשת לפני שהוא מגיע למשימה.

לפיכך, בצה"ל החליטו בשלב ראשון לסגור בהדרגה את גדוד "תעוז" של המשטרה הצבאית, ולהסב אותו לגדוד להגנת גבולות. הגדוד יהיה גדוד הגנת הגבולות החמישי, והוא יצטרף לקרקל, ברדלס, אריות הירדן ולביאי הבקעה. הגדוד החדש יוצב במרחב התפר באופן קבוע ויצמצם את הצורך בגיוס מילואים למשימה, מה שיאפשר גם לגדודי הסדיר לחזור לשגרת אימונים סבירה יותר.

בתוך כך, בימים אלה הואצו הדיונים על סגירת גדוד "ארז" של המשטרה הצבאית, וכדי לפצות על כך, יוגדל מספר המתגייסים למג"ב. זאת, בין היתר, מתוך הבנה שלא נכון להשאיר תחת המשטרה הצבאית רק גדוד מעברים אחד.

נדגיש כי ההחלטה על הגדלת מספר החיילים המוקצים למג"ב והעברת האחריות הכוללת על המעברים למג"ב טרם התקבלה באופן סופי, אך בצה"ל מודים שהדיונים בנושא צברו תאוצה בימים האחרונים, וההערכה היא שהסיכום הסופי בנושא יתקבל בתוך זמן קצר מאוד.

חרף הסמיכות המחשידה למותה של סמלת נועה לזר ז"ל במחסום שועפאט, והמחדלים הגדולים שהתגלו באותו אירוע, שהביאו אף להדחות ולנזיפות במפקדים ובחיילים במג"ב, מתעקשים בצבא שמדובר בעבודת מטה שהחלה כבר לפני כמה חודשים, טרם מותה של לזר ז"ל.

צה"ל קובע

בצבא היו מעדיפים להעביר את שאר המעברים לאחריות משרד הביטחון, אך העלות עשויה להגיע לחצי מיליארד שקלים בשנה. יחד עם זאת, גם בצבא מבינים שהחיילים שעומדים במחסומים הם ללא סמכויות מתאימות, לעיתים ללא הכשרה מותאמת, ושקיימת בעייתיות בממשק בין מג"ב לצה"ל בנושא, כפי שראינו באירוע המצער שבו נהרגה לזר ז"ל.

אף שבצה"ל לא מודים בכך במפורש, אין ספק שלמחלוקת בין הצבא למשטרה בנוגע לאחריות על המעברים היה חלק בהחלטה על פירוק הגדודים. וכך, למרות התנגדות המשטרה לכך שהצבא לא ייקח עוד חלק בעמידה במעברים, הצבא פשוט קובע עובדה בשטח.

בשנת 2017, לאחר שנים רבות של שפל במוטיבציה, הוכרו החיילים המשרתים בגדודי המעברים כ׳"לוחמים" לאחר שקצין המשטרה הצבאית דאז (כיום דובר צה"ל), תא"ל רן כוכב (רנכו) נלחם כדי לשפר את תנאיהם. ובכל זאת, כאמור, השינוי לא שיפר משמעותית את המוטיבציה לשרת באותם גדודים, והם צפויים להיסגר בתקופה הקרובה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בעבודת מטה משותפת עם מג"ב ועם משטרת ישראל, ועתיד להיות מסוכם בקרוב".