כוחות הביטחון באחת מזירות הפיגוע | צילום: יוסי זליגר

דברים שרואים משם: כנראה שגם ממשלת נתניהו לא תשנה את מדיניות צה"ל ביו"ש

במשך 16 דקות ארוכות הצליח מחבל אחד לבצע מסע הרג שלא ראינו כמותו כבר תקופה ארוכה • הפיגוע התרחש ביום שבו הושבעה כנסת חדשה בישראל, ובקרוב גם ממשלה חדשה שתאלץ לעסוק בסוגיית הטרור הפלשתיני • ממשלה חדשה היא גם הזדמנות ליציבות אסטרטגית שתאפשר להתמודד עם האתגרים הביטחוניים בצורה שקולה וארוכת טווח

במשך 16 דקות ארוכות הצליח מחבל אחד לבצע מסע הרג שלא ראינו כמותו כבר תקופה ארוכה. המחבל בן ה־18, תושב הכפר חארס, הגיע לעמדת שמירה, דקר מאבטח אזרחי והמשיך במסע הרג רצחני. המאבטח השני שהיה במקום לא רדף אחריו, אלא רק ירה לעברו באוויר וניגש לטפל בחברו.

העובדה שלא נוטרל אפשרה למחבל להגיע לתחנת דלק, לרצוח שני אזרחים, לגנוב רכב, לדרוס אזרח נוסף שעמד בשול הכביש, להתנגש בכלי רכב ולנסוע בניגוד לכיוון התנועה. רק לאחר דקות ארוכות, כשהמחבל החליט להימלט רגלית מרכבו בשל פקק התנועה שנוצר במקום, הצליח חייל צה"ל לנטרל אותו.

הרכב ששימש את המחבל בפיגוע באריאל, צילום: יוסי זליגר

כבר כעת ברור שלו היה המאבטח האזרחי מנטרל את המחבל בשניות הראשונות של האירוע - כל השתלשלות האירועים הנוראה היתה נמנעת. השאלה מדוע אותו מאבטח אזרחי לא רדף אחר המחבל ונטרל אותו, מן הסתם תיבחן בימים הקרובים באופן מדוקדק ביותר. סוגיה מטרידה לא פחות היא העובדה שלמחבל בן ה־18 היה היתר עבודה בהתיישבות.

מי שעובד בהתיישבות לא עובר את אותן בחינות ביטחוניות מעמיקות שאותן עובר מי שמקבל היתר עבודה בתוך הקו הירוק, אך בכל זאת, הוא עבר בדיקות ביטחוניות בסיסיות של שב"כ ומתפ"ש, ולא נמצאו לגביו אינדיקציות ביטחוניות. במערכת הביטחון נוהגים להתגאות בכך שמספר הפלשתינים בעלי היתר עבודה שמבצעים פיגועים הוא אפסי, ולפיכך כל אירוע כזה צריך להדליק נורה אדומה. 

אך צריך להסתכל על הפיגוע של אתמול באופן קצת יותר רחב. מסע ההרג הרצחני הגיע לאחר שלושה שבועות שבהם במערכת הביטחון דיווחו דווקא על ירידה במספר אירועי הטרור.

זירת האירוע סמוך לאריאל, צילום: דוברות זק״א

צעדים התקפיים מדודים

כמו לאחר כל פיגוע, החשש הגדול כעת הוא פיגועים שיבוצעו בהשראת הפיגוע ה"מוצלח", וגל הטרור שהיה במגמת דעיכה מסוימת ירים ראשו שוב. האווירה הטעונה גם כך בשטחים נפיצה מאוד, במיוחד כשמוסיפים לכך את מספר ההרוגים הפלשתינים הגדול השנה, את ההסתה ברשתות החברתיות בדגש על הטיקטוק, ואת חוסר המשילות המשווע של הרשות הפלשתינית.

הפיגוע התרחש ביום שבו הושבעה כנסת חדשה בישראל. בקרוב, כך נדמה, תושבע בישראל גם ממשלה חדשה, שתאולץ גם היא לעסוק בסוגיית הטרור הפלשתיני. חרף המילים הלוחמניות שנשמעו בספסלי האופוזיציה, שבקרוב תהפוך לקואליציה, סביר להניח שגם ממשלת נתניהו החדשה לא תשנה באופן דרמטי את מדיניות צה"ל בשטחים, שכן כמו תמיד, מה שרואים מכאן לא רואים משם.

השבעת הכנסת ה-25, צילום: אורן בן חקון

כאן המקום להזכיר שגם בשנת 2015, כשנתניהו היה ראש הממשלה, במהלך גל הפיגועים הגדול שקיבל את השם "אינתיפאדת הסכינים", מערכת הביטחון פעלה באופן דומה יחסית לדרך הפעולה שננקטת עכשיו: שימוש ברטוריקה לוחמנית, צעדים התקפיים מדודים ותקווה שהאירועים ייגוועו מעצמם בשלב כזה או אחר.

במערכת הביטחון דוחים בתוקף את הקריאות למבצע נרחב בשטחים, בסגנון "חומת מגן 2", מתוך הבנה שהמצב בשטחים כעת שונה מאוד מזה שהיה בשנת 2002, שכן צה"ל יכול לפעול בכל מקום שירצה בחופשיות די גדולה.

לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא כבר הוכיח בעבר שמבחינה ביטחונית הוא בדרך כלל מתון מאוד ושקול, וסביר מאוד להניח שהוא ישאף להמשיך בקו הזה גם כעת. ממשלה חדשה היא גם הזדמנות ליציבות אסטרטגית שתאפשר, אולי, להתמודד עם האתגרים הביטחוניים בצורה שקולה וארוכת טווח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...