לשבור את הגל ההדף שאחרי החיסול בשכם

בהשראת אירועי הימים האחרונים, מיהרו חלק מכלי התקשורת לקשור אתמול כתרים לאברהים נאבולסי שחוסל אתמול בשכם. הוא הוצג כדמות משמעותית בעולם הטרור, והחיסול שלו הושווה לחיסולו של בכירי הג'יהאד האסלאמי, תייסיר ג'עברי וחאלד מנסור, במבצע האחרון בעזה.

האמת היא שאין שום דמיון בין המקרים או האישים, ואפילו לא בשיטת הפעולה. הקו המשיק היחיד הוא שבכל האירועים, הציר הדומיננטי שקישר בין המודיעין לביצוע היה אגף המבצעים בשב"כ. אנשיו הם שנתנו את ה"פעל" לחיל האוויר בשני החיסולים בעזה, וללוחמי הימ"מ אתמול בשכם.

זביידי צעצוע

נאבולסי היה חבר בחוליה מקומית, שביצעה פיגועים בשומרון. שלושת חבריו לחוליה חוסלו בפברואר השנה, אולם הוא הצליח לחמוק והפך מאז לכוכב. הוא הרבה להתראיין לכלי התקשורת וכיכב גם ברשתות החברתיות, כשחלק מכלי התקשורת הישראליים משתפים פעולה עם בניית האגו של הצעיר הפלשתיני, שדימה את עצמו לזכריה זביידי המודרני.

כמו זביידי, שפעל מתוך מחנה הפליטים בג'נין, נאבולסי פעל מתוך הקסבה בשכם, וממנה נשבע להמשיך בג'יהאד כנגד ישראל.

בימים האחרונים הגיע לשב"כ מידע על פיגועים שהוא מתכנן. על רקע המבצע בעזה הוחלט להמתין עם מעצרו, וגם לנצל הזדמנות שבה הוא ייצא מהקסבה הצפופה - ואז לפעול. אלא שנאבולסי המשיך להתחפר בקסבה, ועל רקע האיום המיידי הוחלט לשגר אליו את לוחמי הימ"מ והשב"כ שגובו בכוחות צה"ל.

למרות השליטה המבצעית והמודיעינית של צה"ל בשטח, זה היה מבצע סבוך יחסית בגלל המבנה הטופוגרפי של הקסבה, הצפיפות שלה, והימצאות חמושים רבים בסביבה. זו גם הסיבה שהפעילות הסתיימה עם מספר גבוה יחסית של נפגעים פלשתינים: שלושה הרוגים (נאבולסי ומבוקש נוסף שהיה יחד איתו, וחמוש אחר שירה לעבר הכוחות), ועוד פצועים רבים.

בישראל מיהרו לברך על חיסולו של נאבולסי. עונת הבחירות הובילה למבול של הודעות, שרובן היו מיותרות: לא כל מבצע מחייב את הפוליטיקאים להודות לכוחות, ומי שמודה גם צריך יהיה לדעת לקבל אחריות לכישלונות בעתיד.

הכנופיות של שכם

ברשות הפלשתינית, מנגד, היו שמיהרו להבטיח נקמה, שגם אותה צריך לקחת בעירבון מוגבל: נאבולסי לא השתייך באופן מובהק לארגון כלשהו, אלא היה גיבור מקומי לרגע, שגיבש סביבו כנופיות רחוב אלימות. מכאן, שספק אם מישהו ימהר לפעול לנקמה - בטח כשמדובר ביהודה ושומרון על רקע הצריבה החזקה מהמבצע האחרון בעזה.

ועדיין, ישראל צריכה לתת את דעתה על המספר הגדל בהתמדה של הרוגים פלשתינים במהלך פעילות מבצעית מתחילת השנה. הלחץ הכבד שמופעל על השטח מאז גל הפיגועים של מארס, שבמסגרתו נעצרים מדי לילה פלשתינים רבים כחלק ממבצע "שובר הגלים" - עלול לעורר, מתישהו, לחץ נגדי מתוך הרחוב הפלשתיני.לישראל יש עניין להילחם בטרור, אבל לא להתסיס כנגדה את כלל האוכלוסייה. לכן עליה לחפש דרכים למקד את הפעילות כנגד מחבלים ומבוקשים, אך במקביל לאפשר ככל הניתן חיי שגרה לאוכלוסייה.

צעד כמו פתיחת שדה התעופה רמון לטיסות של פלשתינים דרך טורקיה (שנחשף על ידי שמעון יעיש ב"ישראל היום") הוא גזר ראוי, שדיבידנד משמעותי בצידו.