הידיעה בדבר הצטיידותו המחודשת של חיל הים בשתי נחתות העלתה מחדש לסדר היום את שאלת נחיצותן של הנחתות בצה"ל, והיכולת להשתמש בהן ביום פקודה.
לחיל הים היו לאורך השנים כמה נחתות שפעלו בכל הזירות, כולל במפרץ סואץ במלחמת ההתשה. גולת הכותרת של פעילות זו היתה במלחמת של"ג, כאשר צי הנחתות המתיישן של חיל הים הנחית בחוף האוואלי את חטיבת הצנחנים בפיקודו של האלוף יורם יאיר, שנעה בעורף האויב לכוון ביירות. בלילה ההוא, הסטי"ל שעליו פיקדתי אבטח את האגף הדרומי של הנחיתה, וסייענו באש לכוחות שנחתו זה עתה בחוף. מבצע הנחיתה המורכב הסתיים בהצלחה, ותרומתו לתמרון היבשתי היתה מרשימה.
לאחר המלחמה חיל הים הציג תוכנית להצטייד בנחתות חדשות שיחליפו את צי הנחתות המתיישן שפעל במלחמה, ונתקל בהתנגדות המטה הכללי, שהחליט שלא לתקצב את הנחתות, ובעצם אישר את הפסקת פעילותן. מאז יכולתו של צה"ל לבצע פעולת איגוף תוך הנחתת כוחות מהים בעצם אינה קיימת עוד.
שנים של ידע ויכולת ירדו לטמיון, עד שבשנת 2008 נולד מחדש רעיון הנחיתה מהים על ידי חיל הים. הרמטכ"ל גבי אשכנזי אישר לחיל הים לרכוש כמה כלים קטנים, שמאפשרים נחיתה מצומצמת של כוחות, אך היה בהם כדי להחיות את הרעיון.
מבצע נחיתה מהים הוא מבצע מורכב על־זרועי, שמחייב תכנון וביצוע משולבים ומורכבים, אך בהחלט בני ביצוע. היתרון של הנחתת כוחות מהים וביצוע תמרון אוגף - מפתיע, ואף עשוי להביא להתמוטטות מערך ההגנה של האויב. פעולת איגוף ימי יכולה להביא לקיצור משך המלחמה ולהכרעה.
האיום העיקרי על חיל הים מגיע ממערך טילי החוף־ים וממערך המל"טים של חיזבאללה. חיל הים, שראה את הנולד, הצטייד לאחרונה גם בספינות "סער 6", שמצוידות במערכות משופרות לגילוי תמ"ס (תלול מסלול), טל"ש (טילי שיוט) ומל"טים באמצעות מכ"מים מעולים, ויירוט באמצעות טילים מתקדמים, ובכך להגן אזורית על הכוח. לחיל הים היום היכולת לתקוף מטרות בעומק היבשה, ובשיתוף פעולה עם חיל האוויר - לפגוע משמעותית ביכולות השיגור של האויב.
לארגז הכלים של צה"ל מתווספת יכולת משמעותית של איגוף ימי, כזו שמשפרת משמעותית את יכולתו לקצר ולהכריע את המערכה הבאה.
