ההודעה למשפחות על מות יקיריהן - הדרך לפיתרון עוד ארוכה

סוגיית המתח העמוק בין הצורך לאזן את הפצת המידע המהירה, לבין החובה לשמור על המשפחות השכולות ולהודיע להן על האסון שפקד אותן בצורה מכובדת ומהימנה, היא תפוח אדמה לוהט בחברה הישראלית.

בשנים האחרונות הפכו הרשתות החברתיות למתחרות של ממש בתקשורת הממוסדת. בעידן שבו מידע מהימן או מסולף עובר במהירות של שניות ספורות, נוצרו לא מעט מצבים שבהן משפחות שמעו על האסון שפקד אותן טרם ההודעה הרשמית של מודיעי הנפגעים, וחמור מכך, לעיתים קיבלו מידע כוזב שהשאיר בהן צלקות למשך שנים ארוכות. 

בראשית הדברים חשוב לומר מילה טובה לצה"ל, ובמיוחד לדובר צה"ל, תא"ל רן כוכב (רנכו), ולראש אכ"א, אלוף יניב עשור, שבחרו שלא להתעלם מהבעיה, אלא לרדת לעומקה, ומינו ועדה רצינית הכוללת מומחי תוכן מתחום הדוברות, התקשורת והנפגעים.

הוועדה המקצועית אמנם הגיעה למסקנות חשובות, אך ספק אם יביאו לשינוי מהותי במצב הקיים. בעידן הפייסבוק, הטוויטר והווטסאפ, גם אם כל המלצות הוועדה יאומצו וייושמו, הסיכוי שהפצת המידע ברשתות החברתיות תיעצר אינו גבוה. גם חברי הוועדה עצמם הבינו זאת, וציינו כי "לא ניתן יהיה להכחיד כליל את ההיבטים השליליים של זרימת מידע לא אחראי ברשתות". 

ההמלצה הדרמטית מכל שהציגה אתמול הוועדה, היא שינוי גישה יסודי של הצבא כלפי מפיצי המידע הבלתי רשמיים ויצירת שיח שוטף עימם. במצב שבו אין חקיקה בנושא, ייתכן שאין דרך אחרת להתמודד עם הסוגיה. הבעיה היא שאין לזה סוף, ותמיד יקומו בלוגרים חדשים, עיתונאים חובבים וסתם סקרנים שיפיצו את המידע שאותו מעוניינת המערכת לעכב עד מסירת ההודעה הרשמית למשפחות.

ואם לא די בכך, ההמלצה למסור מידע לכל אדם שפותח קבוצת ווטסאפ רבת־משתתפים, עלולה לפתוח פתח לכל אחד להפוך לעיתונאי מטעם עצמו, ולדרוש מהצבא קבלת מידע על אודות נפגעים - טרם מסירת ההודעה הרשמית לציבור. לכך יש להוסיף את התנגדותו של חבר הוועדה רזי ברקאי, שסבר כי אותם מנהלי קבוצות ובלוגרים עצמאים לא יכבדו את ההסכמים עם הצבא.

גם ההמלצה על מסירת ההודעה על נפגעים בעל־פה ולא בכתב תמוהה מעט, שהרי כל עיתונאי שיקבל את אותה הודעה מייד יתמלל אותה, וישלח אותה בכתב לכל אותם גורמים שאליהם היה מעביר אותה גם קודם לכן.

מצד שני, יש היגיון רב במסקנות נוספות כמו ניטור הרשתות החברתיות ופרסום הודעה רשמית לציבור ללא פרטי הנפגעים, וזאת במקרים יצירת קשר עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה מתעכבת לפרק זמן לא סביר.

על כן, חרף הכוונות הטובות, בעידן הרשתות החברתיות נדמה כי מדובר בבעיה שלא ניתנת לפתרון, לפחות לא באמצעות סל הכלים שהציגה הוועדה. לנו נותר לקוות שאם אכן יאמץ הצבא את המלצות הוועדה - ניתן יהיה בכל זאת למזער את התופעה למינימום האפשרי.